שינויים.

הגיע הזמן לסיומה של השנה ופינוי מקום להתחלה חדשה וטובה. לכן, בלי חפירות מיותרות (גם כך יהיו פה הרבה), הבה נתחילה!

בגדול:

טוב- השנה השנייה שלי בצבא ללא ספק הייתה הרבה יותר טובה מהראשונה. התפתחתי, רכשתי יותר חברים מהצוות, נפתחתי. הכישורים שלי בתור מדריכת טיולים השתפרו, העצב שלי קיבל חיוך. חוויתי יותר- העזתי יותר. מלבד זה, הייתה לי אהבה. היא הייתה קצרה, אבל היא הייתה. הרגיש לי שבשנה השנייה שלי בכלל הכרתי ויצאתי הרבה יותר עם בחורים. חלקם נגעו בי יותר, חלקם פחות.. אבל זה עשה טוב על הלב. זה מילא חללים חסרים שם.

טוב, אמנם מרבית השנה הצבא תפס חלק- אבל חלק יפה מהשנה הזו זה השחרור- שהוא בכלל הסב לי חיוך ענקי. מצאתי עבודה ממש מהר, התחלתי את הקורס צילום,קניתי מצלמה יפהפייה, עשיתי עגיל בגבה- הגשמתי לעצמי חלומות. הולכת בדרך שנכונה לי, בוחרת את המסגרות שנכונות לי. השנה מסתיימת בסימן טוב מאוד. אפילו לא מחניק לי בבית כמו שציפיתי שיהיה..

רע- עם כמה שהיה לי טוב בשנתי השנייה בצבא לעומת הראשונה- תמיד יש את ההשוואה אם תשימו לב. היא הייתה טובה, בהשוואה לראשונה. כי עדיין לא מצאתי לגמרי את מקומי, ובחודשים האחרונים שלי שם כבר דמיינתי את עצמי בחוץ, במשך חצי שנה תכננתי לי תוכניות וביררתי על דברים ועדיין לא הייתי טל שחבריי הטובים מכירים. עם כמה שהיו לי אהבות וזה היה נורא כיף- כולן כולן היו קצרות. אני חושבת שהשנה האחרונה הייתה הכי הרבה מלאה בערעורים עצמיים, שוקלת ביני לבין עצמי עד כמה מכורה לסקס ועד כמה מסוגלת לנהל קשר נורמלי. הכרתי את סתיו, סתיו שעדיין חלק מהחיים שלי- נפשי בעיקר, שמופיע לו פעם ב3 שבועות בערך (טלפונית, הבחור גר בגולן..) ומחרפן לי את הלב. היה לי נהדר איתו, אך היה לי מאוד קשה איתו. בחור מתוסבך כזה לא פגשתי הרבה זמן. בואו נגיד שאני שמחה שיצאתי מהבית ספר שדה ומקצרין.

בקטן:

המהפך של השנה- מותר לי להיות קלישאתית ולהגיד שזה השחרור? (:

הפדיחה של השנה- אמ, שהמנהל הדתי שלי הסתכל (בטעות?) כשהחלפתי בגדים? לא זכור לי משהו באמת.

הטעות של השנה- אבני. אבני אבני אבני. איכ. לא רוצה ולא צריך לפרט. (מעניין, גם שנה שעברה הטעות של השנה נגעה לבחור ששכבתי איתו)

המעשה החכם של השנה- להתעקש על החלומות שלי (צילום,עגיל בגבה P: ), למצוא ישר עבודה, להגשים לעצמי את האזרחות שייחלתי לה. אני מאוד מרוצה מדרך ההתנהלות שלי לאחר השחרור.

המעשה שהכי לא התאים לי לעשות- להשתחרר בצבא. לקפוץ לכל מעיין באשר הוא (אחת ההחלטות החשובות שלי לשנה השנייה. כשתהיו בצוות ביס"ש, בעיקר כשהוא בגולן- תבינו), לצאת כשמחליטים לצאת, לא להסתגר בחדר ולקרוא..

הדבר הכי טוב שקרה לי השנה- נו, מןהסתם.. השחרור!!

אזז..יאללה..מממ.. ביי!

סתם, השנה הזו נגמרה באופן מדהים ואני בטוחה שזו הבאה עליי לטובה תהיה מדהימה פי כמה. בתקווה שאמשיך לצלם, לעשות הליכות, להנות מהעבודה ולהרוויח מלא כסף D: 

מקווה שכולנו רק נמשיך ונפרח, שתהיה לנו שנה שמלאה בהגשמה עצמית וחלומות..

שפע אהבה ומוזיקה נפלאה, הישר מתוך רגאיי במדבר שמתחיל מחר (!!),

אני