שינויים.

אם אתה אי שם, בבקשה בוא. אם יש אי שם מישהו שנועד לחבק אותי, בבקשה בוא.

תחזיק אותי חזק, שלא אפול. הצל אותי מעצמי. לא נותר בי הכח להציל את עצמי, אובדת עצות. לא יודעת איך.

אם יש אי שם מישהו שחושב עליי עכשיו, שתוהה, שמבקש- אני כאן. אני צריכה. אני זקוקה לכח.

אני צריכה עזרה. ויש רגעים קלים שאני מרגישה שאין לי מהיכן לבקש אותה.

בדידות משוועת, משהו שהוא בלתי נתפס בחיי היומיום שלי, לא אמיתי. רק רגעים של שקט, שקט מופתי. חושך. חוסר רצון לראות, להבחין. להאמין.

אם יש אי שם מישהו שנועד לתת לי את העזרה הזו, בבקשה בוא. אני לא מסוגלת להכיל את עצמי עכשיו.

(סתיו בקצה הצפוני של הארץ, נימי בקצה הדרומי. לא תופסים את אותו מקום בלב, אבל תופסים מלא מקום. אני צריכה חיבוק של סתיו וליטוף של נימי. אני צריכה אהבה.)

מנגינה שעושה לי עצוב עכשיו.