פעם שלישית בערך שאני בוכה מאושר בשבועיים האחרונים.
עברתי כלכך הרבה בחיים האלה. כלכך כלכך הרבה.
המון טוב, המון רע.. ואני כלכך.. אני כל הזמן רק חווה יותר ומתפתחת יותר ואני כלכך אוהבת את התוצאה. אני אוהבת את מי שאני ואת החיים המדהימים האלה שאני חיה.
עברתי המון חרא. אבל אני מתגברת על הכל ואני חזקה ומרגישה שהסמינר שעברתי נתן לי כלכך הרבה שחרור. וואו, אלוהים.
מדהים לי עכשיו,
ואני מרגישה שצפוי לי עוד כלכך הרבה טוב בהמשך. כלכך הרבה.
אני מרגישה צורך להודות כל הזמן למישהו, ואני לא יודעת למי.
לכל האנשים שהכרתי,
לפסיכולוגיות שלי,
למשפחה שלי,
למקומות שהייתי בהם,
לפורום..
פשוט כלכך הרבה חוויתי והכרתי שעיצב אותי להיות מי שאני ואיפה שאני.
הודיעו לי היום שהתקבלתי ללימודים! אני הולכת להיות תלאביבית שלומדת חינוך ואהנה מכל רגע. פאק איט, אני הולכת להיות סטודנטית! החיים האלה מדהימים. אני מרגישה כאילו כל פרק בחיים שלי רק יותר מדהים מקודמו. אני אפילו יותר יפה.
(ואולי זה פשוט החיוך הזה, שרק גדל עם השנים.)
תודה לאל לכל מי ומה שלקח איזשהו חלק בחיים שלי.