שינויים.

מחר אני מתחילה דרך חדשה.

עוד דרך חדשה.

וזה נדמה לפעמים שכל מה שאני עושה בשנים האחרונות זה פותחת עוד ועוד דלתות,

אבל מתקשה לסגור.

וזה בעצם כל מה שעוצר אותי מלהיות באמת מאושרת-

היאחזות בלתי מוסברת בעבר.

יש רגעים בהם אני עפה באוויר. לגמרי, לחלוטין, נהנית מהרגע.

אותם רגעים, בהם אני חייה בהווה שלי ובהווה שלי בלבד-

אני מאושרת. באמת באמת מאושרת.

וזה כל מה שיש לי לזכור.

ההווה שלי כרגע הוא כזה:

אני יושבת וכותבת, דבר שאני מאוד אוהבת לעשות. בינתיים נטען עוד פרק מסדרה שאני מאוד אוהבת. בפלא' שלי מחכות לי כמה הודעות מאנשים שאני אוהבת. מחר אני מתחילה ללמוד תחום שאני מאוד מתעניינת בו, במכללה שנראית סופר מגניבה. אני יושבת בחדר החדש שלי בדירה החדשה שלי בת"א- גרה לבד. עושה מה שרוצה מתי שרוצה, סופסוף מחליטה לעצמי. כנראה שלתמיד. 

זה ההווה שלי. ושומדבר מעבר לזה, לא חשוב.

אז עכשיו זו החלטה-

להיאחז בעבר ולהיות עצובה, לקוות לעתיד טוב יותר..

או לחיות את ההווה שלי, ליצור לי עתיד טוב יותר?

ונו, זה ברור הרי מה תהיה התשובה.

איזה מזל זה שאני אוהבת לכתוב..

התחלתי את הפוסט חוששת, כמעט בוכה, מפחדת מעבר שרודף- לא נותנת לעצמי להיות כאן.

אז אני כאן, בדירה האדירה שלי, לקראת עוד דרך חדשה. שאצור אותה בצורה הטובה ביותר בה אוכל.

שתהיה שנה נפלאה לכולנו,

אני.