שינויים.

מדהים איך שהכל נראה ומרגיש אחרת

בין הלילה לבוקרו.

העוצמות משתנות.

אני מהלכת בבגדייך

בין מסדרוני ביתך

בין נימי גופך.

מהלכת מולך

דרכך

ולא יודעת כבר מה באמת מרגישה.

אני מופתעת שהקושי לא טמון בזה שאנו פרודים

ואתה חדר לידי.

אני מופתעת שסופסוף הודית במה שהיה נראה לי הגיוני כבר מלא זמן.

אני רוצה לעוף על החיים שלי

להיות מאושרת סופסוף,

אותה מאושרת שהייתי לפני הנשיקה הראשונה שלנו.

מדהים כמה מהר וויתרתי על האושר שלי לטובת מישהו אחר,

בטענת "אולי מפחדת, ואז מה אם קשה,

אני לא אחת שמוותרת."

מדהים כמה מהר לא ידעתי להבדיל בין רע לי

לבין מאתגר.

האהבה לא שווה את הכל.

ובינינו, אם הייתה לי עכשיו תקופה שהבנתי שלא מספיק אהבתי אותך אז-

ועכשיו אהבתי אותך יותר מאי פעם

אז אולי אבין בקרוב שגם הפעם לא אהבתי מספיק

ואולי אני עוד לא מספיק מחוברת לרגשות שלי למרות הכל

(או שנח לי להתעלם מהם. והאמת, שהנטייה שלי היא לזה. וזה יותר מבאס).

ההבדל בין "זה יכאב מחר"

ל"זה כואב היום!".