שינויים.

קצת נמאס לי מהשיגרה שלי. אני מרגישה שנכנסתי לסוג של שיגרה ואין לי דרך לצאת ממנה.

שלא תטעו, אני אוהבת את השיגרה שלי. אני מאושרת. אבל מרגיש לי נורא סתמי. נעה בין איתיז לקלרינט למגמה, מדי פעם קצת חברות...לאיודעת. אני לא רואה שום פואנטה כזה. אני רוצה שינוי, לעשות משו עם עצמי.

אני מנסה להתקבל לעבודה חדשה, ואם אני אצליח אז כנראה שזה יהיה שינוי נחמד. אנשים חדשים, להרוויח כסף (והרבה3>) לעצמי.. שטויות כאלה.

בכלמקרה, נמאס לי. לא כי לא טוב לי, כי יותר מדי טוב לי. אני מתרגלת לזה, ולא בא לי. בא לי לעשות..משו. פשוט משו. משו שלא רגיל לי, או לא רגיל לשיגרה הזאת שלי. בלע, איזה פוסט חסר פואנטה.

חוצמזה, השביתה הזאת...גם אליה התרגלתי וזה סתם מפחיד אותי. כי מתישהו נחזור "למציאות" וזה יהיה רע. מאוד רע. לחוץ, ואיכסה פיכסה כזה. עוד חודש וקצת יש כבר חופש חנוכה, בקושי למדנו משו השנה. אנחנו עוברים מחופש לחופש לשביתה לחופש. אין לי כח לכלום, אני סתם יושבת ומתבטלת כל היום. גם קשור לזה שנכנסתי לשיגרה מסויימת, שיגרה שלמען האמת די משעממת. טובה, אבל משעממת.

בכלמקרה, עוד שבועיים קונצרט. לא ממש מרגישה את זה מתקרב, אולי כשאני אתחיל את החזרות עם הליווי פסנתר זה יהיה אחרת. בינתיים אפילו מהנוער התרחקתי וזה קצת עצוב לי. מהאנשים, מהפעילויות. יש אנשי נוער שלא ראיתי איזה חצי שנה. פגשתי מישהי ברחוב והיא בקושי זיהתה אותי ): "את מוכרת לי..","כן, מהנוער","אה..טוב.מה קורה? טוב ביי".

וואו הפוסט הזה כזה דפוק ><><><"

למשו אחר- היה לי יום נהדר. וגיליתי את זה רק בערב XD

יאיי D: