אני תוהה אם מתישהו אפסיק ליפול
בגללך
אני תוהה אם מתישהו
אתה
תאהב אותי כמו שצריך.
אני תוהה,
אם מתישהו
תבין
מילה או שתיים ממה שאני אומרת לך,
או לפחות
תקשיב
למילה או שתיים ממה שאני אומרת לך.
אני תוהה אם מתישהו יפסיק לכאוב לי
בגללך
אני תוהה אם מתישהו אוכל להתגבר
עלייך
ולהגיד בלב שלם ש,
זהו- אני לא צריכה
אותך
יותר.
אני תוהה אם אוכל להכאיב לך כמו ש
אתה
מכאיב לי.
אני תוהה אם אוכל להרביץ
לך
עד שלא תוכל לקום,
כמו שלי קשה לקום עכשיו (נפשית, במקרה
שלך
זה כנראה יהיה רק פיזית.
חבל).
אני תוהה אם מתישהו אפסיק
לבכות
לכאוב
לכעוס
להיפגע
בגללך.
כי למען האמת, נמאס לי. אני לא חושבת שיש בי עוד כוחות לזה,
אני מגיעה לנקודות שבירה שוב ושוב
ובכלזאת
ממשיכה הלאה, אבל,
לא יודעת אם יש בי את הכח להמשיך עוד.
ו,
אתה
מסתכל מהצד, אומר "מצטער" וחושב שהכל יעבור.
נפגעתי חזק
מדי
בשביל לסלוח רק כי אמרת "מצטער".
פוסט שכולו
עלייך
ו, רק
עלייך.
אתה צריך לשמוח, לא?.
(הברוש מגיע לרקפות שהבאת לי.
הברוש גדל הרבה.
אתה נשארת אותו ילד קטן
וטיפש
שפוגע
ובוכה על זה.
תפסיק לפגוע,
לא תבכה.
מ.ש.ל)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
