להתחרפן לאט לאט, בשקט בשקט,
שאף אחד לא יידע ולא ירגיש,
ושלאף אחד לא יהיה רע בגלל זה.
אני שונאת להיות צודקת.
איכשהו, זה אף פעם לא יוצא טוב.
וזה עולם של ממש,
אכזרי ומטורף..
איך קפצנו למציאות
שהצליחה לחמוק.
לא ידענו אחרת וכלל לא רצינו,
נאבדנו לעצמינו במרוצת השנים.
וזה עולם חדש,
מפחיד ומטורף..
איך נפלנו למציאות
שידענו לשכוח.
הסתכלנו במראה,
והשפלנו מבט..
אפילו לעצמינו בעיניים,
לא ידענו להסתכל.
לחצנו ידיים למי
שלמדנו לשנוא,
חייכנו לאנשים
שאת פניהם למדנו לשכוח.
וזה עולם חדש,
עולם של ממש,
מציאות משתנה
ופחד מתמיד.
....and it's true, you know
.you will never be sure
,but, I'm just guessing
?who am I to know