שינויים.

אני מתחילה להיות מאושרת בזרועותייך ובשפתותייך

והרי זה ידוע שאני מתלהבת נורא מהר

ואז נשבר לי הלב נורא מהר

אבל אולי איתך לא יישבר לי.

או אולי, לא תוך שניה וחצי. 

אני יודעת שזה מלחיץ, שאני ככה מתלהבת. אני חושבת שאילו לא הייתי אני,

ומישהו היה מתלהב ממני תוך שניה ברמה כזו,

זה היה לי מרתיע.

אז אני שומרת את ההתלהבות, לדפי היומן והלב,

ומחכה שיהיה מותר.

פתאום נזכרתי בשיר שפעם כתבתי. 

לא זוכרת את כולו,

אבל היה שם משפט-

'אז אפשר שתגיד כבר שאוהב,

בכדי שאוכל להגיד גם אני?'.

אולי זה בכלל היה איזה פוסט בבלוג.

בכל אופן,

אני רחוקה שנות אור מלאהוב אותך..

אבל הלב שלי מתחיל להתעורר

ואני לא רוצה להתלהב עדיין

אז אפשר שתתלהב גם אתה?

ועם ובלי קשר-

אני מתבגרת בקצב מפחיד. הנה מסיימת לי שנה שנייה בלימודים, ולפני שאשים לב אהיה בתואר שני,

וזה הכל גם מרגש

אבל גם ממש מדכא ומפחיד

כי אני בכלל לא רוצה להתבגר

ואני שונאת את זה שלנשים יש שעון ביולוגי

והרי ברור שארצה ילדים... אבל עוד לא. עוד ממש לא.

אז כוסעומו ההתבגרות הזו.

עוד שנתיים לשלושים והספירה ממשיכה.

אני חושבת שסופסוף אני יכולה להאמין ש,

אני מסוגלת לנהל זוגיות.

ועם כל הפחד והקושי והכל,

באמת צריך רק אחד שאיתו זה יצליח.

כשזה זה אז זה זה,

ויש לי בכי של אושר שהצלחתי להגיע לכאן,

ומצאתי אותו,

ואני לא בורחת.

למדתי להגיד "לא". וזה לקח לי הרבה שנים להבין שאני לא יודעת להגיד לא,

ולהבין איך אומרים לא,

ולהפסיק את מעגל הקורבנות שנכנסתי לתוכו.

ואחרי שנים של מערכות יחסים כושלות,

מדהימות, מבגרות ומפחידות,

אני חושבת שלמדתי איך להיכנס למערכת יחסים מבגרת

מדהימה

ולא כושלת.

האהבה הזאת שלנו,

בונה לנו חדר.

ובית.

אל תיתן לי לוותר עלינו.

אני אפחד, ואני אמצא תירוצים ללמה לא,
אני אגיד שאני גרועה בזוגיות (מה שהרבה פעמים נכון),

אני אקנא ואני אעצבן ואני אעשה מלא דברים שיגרמו לך לרצות ללכת

(במודע, או שלא במודע).

אל תיתן לי לוותר עלינו.
תמיד יש טוב יותר. תמיד מרגיש שיש שם משהו בחוץ שהוא מתאים יותר.
אין.
אין אחד מושלם, יש מישהו שאוהבים מספיק כדי לעבוד על הכל.

אל תיתן לי לוותר עלינו.

אתה טוב לי. אתה באמת טוב לי.

וזה מפחיד אותי רצח וזה יגרום לי לרצות לברוח,

אבל אלו נפילות שבסופן יש התרוממות.

ולפעמים קשה לי לזכור את זה,

אבל אני שם כדי להתרומם איתך. לרומם אותך, אותי, אותנו.

אני רוצה שתיתן לי להיות לך לכתף,

מרגיש לי שאתה לא נותן לי.

אנחנו עוד לא שם, אני יודעת,

אבל אני רוצה לגור איתך. אני רוצה לאהוב אותך לנצח,

להיזכר כל פעם מחדש מי אנחנו, מה אנחנו,

ולהתאהב בך כל פעם מחדש.

אל תיתן לי לוותר עלינו.

זה יכול לקרות. זה כמעט קרה.

אל תיתן לי.