הדבר הכי כואב שגיא עשה לי זה הפחד שהשאיר בי.כשהתחיל לחלחל בי העניין, כשהתחלתי להבין מה בדיוק קרה עם גיא אי שם שם בפעילות על הטרדה מינית בכיתה י',
איתי היה הדבר שהכי הייתי צריכה והכי פחדתי ממנו באותה תקופה.
פתאום כל גבר נראה מפחיד.
פתאום כל גבר מתנהג חרא.
פתאום זה צורך חיבוק שבשנייה אחת של טיפה חוזקה הוא הופך למחנק.
אני לא מבינה איך אפשר להיות כלכך..אטום. כלכך מכאיב, כלכך הורס.. להסתכל למישהי כלכך חסרת אונים בעיניים, ופשוט להמשיך.
אני מפחדת מגיא.
אני מפחדת מדומיו.
ולצערי, יש כלכך הרבה אנשים שדומים לו ואף גרועים יותר
אם איתי, ונמרוד, השניים שהכי אהבו אותי שאפשר- יכלו להתייחס אליי בצורה כלכך מכפירה,
איזו עוד תקווה יש?