פאק איט, אפילו לא אכפת לך. לא אכפת לך שכועסת, לא אכפת לך שממש פגעת בי, לא אכפת לך שנמחקת מהבלוגים המומלצים ומהפייס (וכשאגיע הביתה גם מהמסן וכו'). אתה יודע מה, בשבילי אוציא את זה.
לא רק שעם כל ה"את הכי חשובה לי, את האקסית הכי משמעותית לי, את החברה הכי יקרה לי" ושאר השטויות בסגנון- היית עם מישהי אחרי כולה חודש וחצי, גם עשית את זה בכלכך פומביות. בשביל מישהי ש"כלכך" יקרה לך, לא נראיתי יקרה בכלל. מה חשבת, שעם כל התמונות והתגובות שלך- אני לא אראה? לא אבין?.
(וסתם להמחשה- אני לא הייתי ללא חוויה מינית לאחר פרידה ליותר משבוע; פרידה ראשונה מאיתי- אחרי יום. פרידה שנייה- אחרי שבוע. פרידה שלישית- אחרי שבוע. פרידה ממתן- אחרי יום. איתך החזקתי חודש וחצי כבר. אפילו יותר.)
רציתי להתחיל בנושא הזה כדי לסיים איתו כמה שיותר מהר-סופסוף אני כועסת עלייך מספיק כדי לנתק אותך לחלוטין מחיי. אז יש דברים טובים בזה שאתה כזה חרא, כל הזמן הזה אמרתי שמעדיפה לשנוא על לאהוב. אז לא אבוא לאילת בחנוכה (היה בהחלט תכנון. כי זו היומולדת של אורקה, כי זה חופש יחסית גדול שלי, כי רציתי לראות אותך, כי רציתי את הדברים שלי חזרה), לא אדבר איתך יותר לעולם (never say never, ובכלזאת.) מלבד הנחוץ כמובן- להחזרת הדברים, וכפי שנאמר למעלה- את חצי הדרך למחיקה הוירטואלית כבר עשיתי. פגעת בי בזמן שהיינו יחד, אחרי שנפרדנו- והגיע הזמן לשים לזה קץ.
נמרוד פרידמן, אתה מחוק מבחינתי.
מקווה שזה היה שווה את זה.
ובנימה שונה לחלוטין- ממש נהדר פה. אני לא זוכרת מה עשיתי אתמול, שלא לדבר על שאר השבוע.. הכל כלכך לחוץ ומטורף פה. וזה נהדר!
בקצרה (עאלק)-
-היה לנו ארנב, הוא נרצח על ידי הכלבה של מאיה שנמצאת פה להשבוע כי אין מי שיטפל בה בבית. אני שונאת את שתיהן על זה.
- השבוע אני הייתי אחראית על ארגון הסופש, ומכיוון שהיה לנו רק שבוע לארגן את זה (בניגוד לשבועיים בסופש שעבר)- היה לחץ מטורף עליי. ועדיין יש לחץ, הסופש רק התחיל- אני צריכה לראות שהוא גם יסתיים כהלכה. ובכלזאת, אני גאה בעצמי. היה קשה, אבל הצלחנו להרים סופש חביב בהחלט. וזכיתי אף להערכה.
- התחלנו בהתנדבות השבוע. בהתנדבות בוקר, בגנים, היה נחמד ממש. עוד לא התחלנו לעבוד עם הגנים, אבל ראינו את המקום והכנו פיתות לאיזה גן אחר, והכנו מערך שיעורים שנתי (בזוגות) והיה בסה"כ אחלה. רק האחראית הנורא מפוזרת מעצבנת אותי. בהתנדבות אחהצ היינו בפנימייה שבהתחלה היה קצת שוק. מכות, ליקוי בדיבור, קללות, צעקות.. לא פשוט. היה לנו פעילות משותפת לחניכים והחונכים לעתיד ומכיוון שלא התחברתי לאף אחד במיוחד אמרתי להם שמעדיפה בן ילד. ציוותו לי ילד בן 15, מה שהולך להיות בהחלט אתגר. אמרו לי שראו בי בגרות שזקוקה לו, שמאמינות (המדריכה שלי והאחראית בפנימייה) שאני מסוגלת להתמודד איתו טוב ושהוא צריך שיקשיבו לו ואני מתאימה. שיהיה. זה נחמד שמעריכים אותך וכאלה, אבל מפחדת שיהיה קשה מדי. נראה.
- היה לנו שיעורי ימיה, שזה מגניב לחלוטין. משיטים סירות וכאלה וזה ממש כיף. נפלתי היום למים, זה היה פחות כיף. אבל היה מצחיק P:
אוח, קיצר חן מעיף אותי כי הוא צריך לנעול ת'מקום.
אולי יהיה המשך מתישהו P:
בברכת אני ממש נהנית שיו איזה כיף,
אני. לאב בייבס (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
