יש לי המון לכתוב,והמון נושאים,והמון. אז תתכוננו נפשית, או שפשוט תעברו לסוף. יש שם משהו גס*.
5 (וקצת) שעות נסיעה של כאבי גב-תחת מטורפים,
עייפות (ובלי היכולת לישון כמו שצריך), תשישות ושיעמום.
וזה שווה כל דקה.
עלהאש.
חיות שונות ומשונות מתות על הצלחת לשמאלי,ימיני ומולי.
הגיע הזמן להתרגל לרעיון,לא?. (לארוצהלהתרגלרעיון)
ובכלמקרה, מה שהכי עשה לי נורא באותו ערב זה החדשות.
נמאס לי מהתמונות המספרות ומהאנשים המספרים,
מהבכי והפחד וההרג וההרס.
מדברים על הפסקת אש (חד צדדית,איךלא), ומדבריםומדברים.
שייפסק כבר.שייפסק כבר.
כ1400 הרוגים אצלם. אצל ההם, הלא אנושיים האלה, שצריכים לסבול. כי מה, הם ערבים.
כ13 הרוגים אצלנו. אבל זה בסדר, כי זה הגנה על הארץ, וזה בכלל אשמתם כל ההרוגים שלנו.
מלחמת עולמות,
since 1948
(לא הגיע הזמן לסיים?)
את מסתכלת במראה,
ולא מכירה את עצמך.
(וזוהי לא מראה רגילה, שלא תטעו..)
ואת מסתכלת עמוקעמוק, לחפש את זו שהכרת,
ולא מוצאת.
אז את עומדת שם, בחוסר אונים משווע,
מחפשת משהו שאת יודעת שלא תצליחי למצוא.
לא לבד.
המראה שלך מגלה לך דברים שלא צרית לגלות, ועם זאת
תמיד ידעת שהם שם.
ניסית לשקר לכולם ובעיקר לעצמך...
אך המראה..
המראה מגלה את הכל.
איבדתי את עצמי.
ומסתבר שאני לא היחידה.
אני צריכה להיות טינאייג'רית לשנייה;
אני רוצה לשתות. ולא סתם בירה עם שאקד ולימור בגן החשמל.
אני רוצה להשתכר.
אני רוצה וודקה,וייגר,ואבסנט,ווויסקי,וטקילה,ושמפניה והרבה רדבול וספרייט עם רוב זה.
אני רוצה להרגיש מפגרת להפליא,ולעשות המון שטויות,
ואחרי זה לתרץ את הכל בשכרות.
(אם כי זה רק ייתן לי מוטיבציה לעשות דברים שרוצה גםככה)
וזה לא שאני לא מפגרת ועושה שטויות גם כך,כן?,
אך מניחה שמבינים שזה לא אותודבר.
(..מלבד הגעגוע..)
אני חושבת שהיה לי יותר מה לכתוב כשחשבתי על זה בראש בדרך הביתה.
*פות רטוב
(כזהדנהXD)