שינויים.

כל איבר בגוף שלי אומר לי לברוח.

איך זה פתאום שהכל קורס, ככה, בבת אחת?

ואני עומדת נחושה אל מול כל מה שאומר לי לברוח, ומנסה להיות חזקה-

מנסה להוכיח שיש טעם להכל. להוכיח להם, להוכיח לי.

ובכלזאת,

כל איבר בגוף שלי אומר לי לברוח.

לא רוצה להיות פה, לא רוצה להוכיח לאףאחד כלום.

רוצה חופש, כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק מכאן.

הכל מרגיש לי חרא, הכל מרגיש לא במקום.

ההנהלה לא רוצה אותי פה

והחבר'ה לא רוצים אותי פה

ובעצם,

מי אמר שאני כן?.

אני מתגעגעת לכלכך הרבה אנשים,

לכלכך הרבה דברים שאני לא יכולה לעשות מתוך שגרת חיים מטורפת

(שאףאחד לא מבין ולא מתיימר להבין עד כמה היא מטורפת).

אני רוצה חיבוק אוהב,

ובאמת שזה לא משנה כבר ממי-

רק שיאהב.

שינגב את הדמעות,

שיראה שאכפת.

אני רוצה לברוח, לברוח מהכל. רחוק ומהר.

ואני לא יכולה לברוח,

ובטח שלא מהר.

רק כדי להגיע הביתה,

למין מקלט מבטחים זמני (כי הבית מהר מאוד הופך לרועד, בכלל לא בטוח, מלא בכעס ורצון לבכות),

לוקח לי 4 שעות.

4 שעות של נסיעה מייגעת

מלאה במחשבות

עייפות

ודמעות.

די די די.

שמישהו ייקח אותי מפה,

בבקשה.

שמישהו ינסה להבין, פעם אחת,

שקשה פה.

אף אחד לא מנסה להבין..

כולם רק רואים את מה שטוב לי

ומה בכלל יש לי לבכות כי

יש לי אחלה כסף

ואין לי מפקדת צמודה

ולא לובשת מדים

וגרה בדירה

ומטיילת כל היום

ומבשלת לעצמי את האוכל.

ואף אחד, אבל אף אחד, לא מנסה אפילו לראות ש

אני לא יודעת מה יקרה איתי עוד דקה

והמנהלים פה חסרי רגש אנושי אמיתי

ולא מסתדרת עם החבר'ה שגרים איתי ויש לנו אינספור ריבים על אוכלשטיפתכליםדבריםשצריךלעשותבביס"שעצלנותחברוּתחיסכוןבחשמלסידורדברים ומה לא

ולא מעריכים אותי פה

והימים שלי לא נגמרים

ואני צריכה לדעת המוןהמון דברים

ולהתמודד עם מצבים מלחיצים ודינמיים כ-ל הזמן

יחד עם ילדים-מורים-הורים-נהגים-מאבטחים שבטוחים שיודעים הכל ויכולים להתייחס אליי, "הילדה הטיפשה בת ה20" איך שבא להם

וקושי פיזי גם לא חסר

ושאני רחוקה מהבית אינספור שעות (שלעיתים נראה קצת כמו נצח)

וחיה על סופשים שמתחילים בשישי בצהריים ונגמרים בשבת בערב (ראשון בבוקר, אם במקרה היו לארג'ים איתי),

ושבעצם-

לא רק כיף פה.

אז כל איבר אומר לי לברוח

כל דמעה מקשה עוד יותר

חו"ל רק עוד יומיים אבל מרגיש עוד רחוק מדי

וכל מה שאני רוצה זה חיבוק,

חיבוק אוהב.

אני מרגישה חרא ברמות אחרות.

(לשכב עם מישהו שפגשתי אתמול.לשכב שוב עם אביה. לעבור תפקיד. להישאר בביס"ש.לשמור על קשר עם אביתר.לקוות שיתגבר על אביגיל.להמשיך הלאה.לחפף או להשתדל.מה הטעם בלהשתדל. להיות המדריכה שציפיתי שאהיה או להבין שאין אחת כזו בתוכי ולוותר. לשמור על קשר עם אביתר. לקוות שיתגבר. להיזכר. לשכוח. לקחת צעד אחורה או צעד קדימה. להישאר במקום?.לעשן או לא לעשן. לשתות או לא לשתות. לדחוף עצמי קדימה. לא מצליחה. חרא.)

לבכות ממש הרבה.

אני מאושרת.

יש לי בחור. תכלס, לא צריך יותר.

טוב, כן צריך. אני בתקופה מאוד מבלבלת וקשה, וחייבת לעבור כמה שינויים בעצמי ובגישה שלי ע"מ שהתקופה הבאה לא תהיה קשה גם כן. מרגישה חנוקה כלכך, מנסה לעבור יום אחרי יום. איך אפשר לחנך כשאני לא נהנית מהתפקיד?

אז אעבור שינויים, כי אין ברירה. כי אין תפקיד אלטרנטיבי יותר טוב, כי אני לא יכולה להמשיך עוד שנה בלסחוב. (עוד שנה וחודשיים, זה הכל. עוד שנה וחודשיים..בסוף אני לא ארצה לעזוב. [זו התקווה]). אבל קל להגיד קשה לעשות שכזה, אה?..

חייבת. מלחמה עצמית. בא לי לבכות ממש הרבה כשאני חושבת על הישארות, ומצד שני- גם בוכה כשחושבת על לעזוב. אין לי כח לחיות בקוצר נשימה.

ובכל זאת,

יש לי בחור. בסופש הזה הבנתי, מין באופן רשמי, שהוא חצי שלי. שאנחנו יוצאים. שהוא מחבב אותי, שאכפת לו ממני.

וזה אושר.

זה שהוא בא לגולן במיוחד בשבילי, ועולה על מדים במיוחד בשבילי (אמרתי לו שרוצה לראות אותו על מדים. אני לא חיה עם חיילים, מותר לי עדיין לחשוב שזה סקסי), וישן איתי מחובק בלילה, וישן עליי באוטובוס, וכשכועסת עליו חצי בצחוק-חצי לא אז הוא מלטף בכל הגוף ומנשק בכל הגוף ועושה שיהיה לי הכי כיף בעולם רק כדי שלא אכעס, ומחייך בגללי (תפסתי אותו ככה, אחרי שקלט שמסתכלת עליו "ישן", דופק חתיכת חיוך), ומנשק אותי באף באופן כזה שהוא לא סתם, ונפרד בנשיקה. זה הרגשה מאוד חזקה שהולך להיות פה משהו טוב, זה הרגשה שכבר טוב.

בא לי לבכות, בבקשה שלא ייגמר. אני לא מסוגלת שזה ייגמר כלכך מהר.

אבל לא חושבים על זה,

כי עכשיו טוב וזה מה שחשוב.

אני כבר מתגעגעת. בעצם, בערך דקה אחרי שנפרדתי ממנו התחלתי להתגעגע.

רק להחליט מה קורה איתי לעזאזל שנה הבאה.

(בהערת סוגריים- נזכרתי גם שדיברנו, בלונדי ואני, על המשפחות שלנו. וגם, הוא עשה פרצופים עצובים ונעלבים כשאמרתי דברים שכאילו העליבו, וזה משהו שהוא לא עשה קודם. ולאט לאט ניפתח, וזה יהיה כיף)