אז...
התחיל בצפר, קיבלתי מערכת שעות עם 47 שעות שבועיות, וכבר ביום הראשון הספקתי להתחיל מלחמה על הזכויות
שלי כתלמידה.
גם נולדה לי אחות. מדהימה מכל בחינה אפשרית.
ממש ברגע שבו היא הפכה לאדם קטן ונושם, מת בי חלק טמוא עצום ומחנק של התרגשות מילא את כל כולי.
אני מסוגלת להביט בה שעות ולהתפעל, איך אדם כ"כ קטן, אדם חדש שחיי טיפה יותר מיום יכול להיות יפה כ"כ,
ומרתק ונאהב כ"כ.
ומדי פעם יוצא לי גם להסתכל אחורה כמה שנים טובות, ולהזכר בתחנות שעוד יש לה לעבור...
בדברים הרבים שהאדם הקטנטן והשברירי שמסתכל עליי בעיינים חצי פקוחות עוד צריך ללמוד ולהפנים.
הנאיביות..
היא זורמת לה בדם וממלאת לה כל תא בגוף.
היא מדהימה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זילבר.