


"רבות הדרכים לאהוב אותך, ארוכה ביותר הדרך לשכוח..."
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
זה מוזר לי קצת, שאחרי כל החרא שאני אוכלת איתך על בסיס קבוע אני עדיין מתעקשת להשאר קרוב קרוב.
זה מפחיד אותי טיפה, שפתאום באת והצלחת לשנות עקרונות של שנים. ככה סתם. לשנות מהשורש. מהיסוד.
זה מדאיג אותי ממש, שאחרי הכל לא למדתי כלום, ואני שוב הולכת ראש בראש עם עצמי בגללך. בגלל נוכחותך.
זה דיי מבלבל, ששוב, אחרי כ"כ הרבה פעמים שנפלתי באותו המקום, יצרת פה תלות. תלות שלי בך. קבועה.
זה מרתיח אותי, שאני יודעת שאני יכולה לשרוד בלעדייך, אבל אני פשוט לא רוצה. שאני בוחרת בדרך הקלה.
זה הורג אותי, שאני אוהבת אותך מכל בחינה אפשרית, אבל שיכחה נראית לי הדבר הרחוק ביותר שקיים.,
זה מפריע לי, שלשכוח אותך נירא לי עכשיו כמו משימה בלתי אפשרית. כמו חלום שלא ניתן למימוש.
אם רק היית יודע להעריך את זה, או עזוב להעריך, להבין.
3>



