אם פעם לא יכולתי למצוא את המיטה שלי בין כל הלכלוך שכיכב בקפדנות כקישוט נצחי לדיר החזירים הקטן והפרטי שלי,
כרגע הכל מסודר, ממויין, ממוקם, מקושט, ועוד שניה מקבל תווית הוראות שימוש. אובססיה לסדר וניקיון. מי היה מאמין.
אופי קיצוני. הגדרה שהומצאה בשבילי, ובשביל ההתנהגות המבישה שלי שכוללת מצבי רוח מגווונים ומפחידים למדי, ואיך לא,
הרגלים רעים. לכלוך למשל, כרגע מהווה אוייב מושבע. עד לפני שבוע, אם הייתה אפשרות לבצע זאת באופן חוקי ומוגדר,
סביר להניח שבשלב מסויים היינו מתחתנים בשמחה. עוד דוגמא מצחיקה; מצב רוח. לפני שניה ראיתי בצורה די ברורה
את אותה תמונה של סוף העולם כשאני באמצע - באותו הגרעין בו מתרחש הפיצוץ. כרגע, אני יותר נהינת מכל שניה שיש לי
לרדת על האופי ה'מעט לא תקין שלי'.
כנראה שאחרי הכל יש לי חלק די גדול בעובדה שלהכיר אותי בצורה טוטאלית זו משימה כמעט בלתי אפשרית.
גם אני לא הייתי מסתדרת עם אופי כ"כ לא יציב, הפכפך, משתנה. גם אני הייתי פורשת יום אחד, עם הטענה 'ניסיתי'.
לכל מטבע יש שני צדדים. גם זה נכון. מצד אחד, זו הסיבה העיקרית להתייאשות הבלתי פוסקת של אנשים שנובעת מקשרים
חסרי כל בסיס, או מושג מינימלי אחד על השני...ומצד שני, מסתבר שאני לא פוחדת משינויים דרסטיים כאלה או אחרים.
לא מפחדת בכלל.
הלכתי לסדר את שאר החדרים או משהו. לילה טוב, ושבוע טוב לכולם 333>