סבלנותי החליטה לארוז חפציה, וללכת לדרכה... והלב שלי - תוך כדי מעיכה רועשת, החליט להפגין התנגדות.
כרגע, כשהכעס הוא זה ששולט בכח המחשבה, אני מרשה לעצמי להבטיח לעצמי ולכם, שאין ברצוני להיות עוד 'מובן מאליו'...
כאן החגיגה הקטנה והפרטית שלכם על הרגשות שלי הסתיימה. מצטערת.