ואולי הכל כ"כ מוזר, כי פתאום לא נשארו כ"כ הרבה פערים. הכל התמלא, גם אם לא בצורה מושלמת.
להכל יש כיסוי.
ואולי ככה עדיף. לדעת גם חלקים שהייתי מעדיפה לא לדעת לעולם,
לראות דברים שאף פעם לא היו משהו מיוחד עד סיטואציה כזו או אחרת ששינתה את התפיסה הכללית,
לשמוע דברים שהייתי מעדיפה לא לשמוע לעולם, או לפחות לדעת להתעלם מהם.
אולי ככה עדיף.
טוב לי כרגע. או לפחות מרגיש לי ככה. אולי זו שוב פעם התחושה המתיימרת להיות משהו שלם וטוב,
אולי זה שוב משהו שנורא קרוב למקור, אבל רחוק מלהיות אמיתי...
ושוב - אולי ככה עדיף.
צ'או.
עריכה:
אני חולה, ואומללה, ומסכנה ממש. תרומות כסף ואוכל יתקבלו בברכה. -_-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זילבר.