ורק עכשיו, כשהזמן מדבר אלי בצורת התחלפות מספרים, אני שמה לב כמה שינויים פקדו אותי בכלום זמן...
כמה טעויות עשיתי בחודשים ספורים...
ובעיקר, כמה התרחקתי מאותה הנקודה המיוחלת, שאליה כ"כ הייתי רוצה לחזור. לוא דווקא בשביל לשנות,
יותר בשביל לחוות מחדש את ההסטוריה הקרובה - רחוקה, ולכבות חלק מזערי מערימת הגעגועים העצומה.
והזמן ממשיך לרוץ.
במקומו של לוח השנה הישן נתלה לא מזמן אחד חדש, ואיקסים אדומים מוסיפים למלאו.
ודפי החודשים שכבר נזרקו לפח מהווים מטאפורה מצויינת למציאות, שגם בה החודשים לא היו יעילים במיוחד.
נורא מתחשק לי לצעוק "פוס משחק", ולדעת שאין הזמן מוסיף לכת, ואין מושג שיסתור את מושג ה'נצח'.
נורא מתחשק לי לשקוע בשינה עמוקה, ולפני זה למנות אדם או שניים שידאגו להעיר אותי כשכל זה יסתיים...
ונורא מתחשק לי לצאת מהמסגרת, ואיכשהו לדעת לשחק במעגל הזמן.
...
בנתיים כולנו כפופים לאותו תקנון דמיוני, שנועד ליצור סדר ומביא הרס בכמויות די מופרזות. מנסים לשרוד.
הייתי כאן. אמנדה. 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זילבר.