וזה לא שעכשיו אני אתחיל למחוק ימים ביומן עד ה20.6...תחילת החופש הנסגד והמיוחל...
זו פשוט העובדה כי באופק נראית הפוגה, והמחנק מתחיל להעלם. - סוף שבוע מצויין.
אוכל, אנשים, לקחים.
אז סלט אני מכינה רק עם חתיכות עור ודם,
הנדנדה שבניתי מהסנדות הקסומות, בטיחותית כמו המדינה שלנו...
הקול שלי משתווה לקול של גבר בין ארבעים שידע המון סיגריות,
והשינה נראית לי כמתנה אלוהית.
גיחה 2008, היה בנזונה.
פלאפון חדש.
מסך פעיל, נתחיל לענות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זילבר.