שנה שלמה שלא התקרבתי לכאן. סגרתי את הבלוג, ופתחתי מאה אחרים עם שמות מתוחכמים וכינויים שנונים.
ובזמן הזה,
בכל פיסת הזמן הזו שלא התקרבתי לערימת העבר הזאת עברתי מליון ואחת שינויים.
אני עדיין מתלבשת מצחיק, מדברת מהר וחייה ע"פ אימפולסיביות.
אני עדיין לא תמיד חושבת לפני מעשים, עדיין אופטימית עד קיא, ועדיין עושה טעויות מפגרות שוב ושוב ושוב,
אבל החכמתי.
אני כבר לא שונאת שנאה אמיתית, אני שלמה עם עצמי מכל הבחינות.
אני אמנדה.
ואתה,
האדם שבזבזתי עליו כמות בכלל לא הגיונית של מחשבות, האדם שאיכזב אותי כ"כ הרבה פעמים שכבר הפסקתי
לעקוב ולכעוס...
יש לי את העונג להוציא אותך מראשי. אחת ולתמיד...
לשלוח אותך רחוק אל רשימת הכשלונות האחרים שלי. לצרף אותך לדברים שמעולם לא הושלמו ואולי טוב שכך.
מחר בצפר. י'א הא?
BYE