קפה וסיגריות

אני מחכה כבר לרגע הזה שאשמיע קול של אנחה,

ואני אדע שאף אחד כבר לא יפגע בי,אף אחד.

קיפלתי את כל הבגדים יפה בתוך המזוודה השחורה שלי,

בתקווה שהם ישארו איתי לנצח שם.

שיבוא כבר החורף,

ואפול למרגלות האדמה מלאת השלג עם בקבוק של יין אדום ביד

אני אוהבת ושונאת יותר מידי,

אני מריחה את הסבל שנמוג אט לאט ממך,

בכל פעם שאני איתך אני מרגישה איך הדופק עולה

אבל תמיד ישאר טעם של כאב.

אתה אומר שאפשר להקיף אותי בשתי אצבעות,

אפילו היידים שלך לא מצליחות.

אבל אתה מחבק כל כך חזק,

ודמעת אפילו בפעם האחרונה,

עטפת אותי בגלימה שקופה שתגן עליי שם,

כמה שאני אוהבת אותך.

אני אחזור בקרוב,

אם בקרוב זה עוד שלושה שבועות.