אכזבה נטועה בי עכשיו...תמי הלכה..

כל היום ניסיתי לדבר איתה,היא לא ענתה..זה מטורף כאילו רק תמי הזו,הקטנה הלא בטוחה בעצמה נמצאת..תמי החזקה,החיננית,המצחיקה והמלאת ביטחון ששורצת עמוק עמוק נעלמה...זה מטורף,יש לי פשוט שקט עמוק כזה בפנים..שתיקה אמיתית..חבל לי על זה..אני כל כך מצטערת על זה ששאלתי אותה אתמול למה היא לא הולכת..אולי עכשיו אני מבינה למה היא הלכה...היום עישנתי...כן כן..חזרתי לעשן..אני כל כך נהנת לדפוק את עצמי כמה שיותר חזק(ולא בדרך ראשכם הכחול)

אני נהנת מסבל..אבל אני טיפשה ואולי אפילו תמי התייאשה ממני אז היא הלכה..

היה לי כל כך עצוב בגלל זה בחווה..

מה שעוד יותר קשה לי שאני לא מצליחה לבכות אז אני סתם מסתובבת עם פרצוף חסר הבעה כל היום..

אפילו ניסיתי לבכות אך..לא הצלחתי

ריקנות..לא שקט פנימי..ריקנות.כמה אכזבה אני מרגישה עכשיו...

תמי?....?..?

היא לא עונה...פשוט שתיקה בתוכי...בחיים לא הרגשתי כה ריקה...כמו בועת סבון שקופה שמתנדנדת לה על קצה האמבטיה..תוהה לאן עכשיו,אין מי שיזיז אותה,יפנה אותה..האמבטיה ריקה...

סליחה על הקיצ'..לא מצאתי תמונה טובה יותר לתאר את המצב כרגע..

נסיון אחרון...

תמי?

......בלעכס