הייתי חייבת לדבר איתך..ידעתי שתהיי פה..אני יודעת שאת מאוכזבת,גם אני מאוכזבת..

אבל אולי כך יהיה טוב יותר?הרי במילא כשיום אחד כל החלום התנפץ לי בפנים אהיה עפר,רצף אבנים עם שלט חסר תכלית.הרי זה סופה של כל אגדה קסומה לא?אולי אני מגדירה את עצמי ככה באיזשהו מקום ששולט בי.מקום שנושם אותו ומרפה ממנו את קווי המחשבה הבהירים.למה דברים לא פשוטים יותר?למה לא נותנים לי להישאר פה.למה.למה כל כך הרבה לאמות יש פה ואין חיה שעונה.מדהים שמהרגע שעזבתי לימודים ועברתי לחיות את החלום שלי אני הרבה יותר פוחדת..ואיפשהו מעצמי יותר סובלת ואף לפעמים מקנאה בי.אולי באיזשהו מקום אני נהנת להרוס את עצמי.

"הפרעת מום,מרפה משוגעים"

האנושות מתחלקת לשני סוגים:

אנשים משוגעים

אנשים משוגעים יותר

ואיכשהו דווקא המשוגעים יותר יותר שפויים (במושג שפיות אישי שלי)

נעליים,די ווי די,מגבר,מוסיקה ברקע וספת עור שעליה אני שעונה כשמצידי ספה רגילה.

לאחר כדקה

התיישבתי עליה חח..מעצבן אותי שלא ממש הפריע לי לשבת על ספת עור.

כל כך הרבה לומר.כל כך הרבה מחשבות ובטח כל כך הרבה בנאליות.

"סיגריה מבטאת את המיניות העמוקה בי"

במיוחד כלפיו..לחוואי המבוגר.אשכרה פינטזתי בפרט פרט איך הוא אונס אותי בפראות.מצמיד אותי לקיר,מפשיט את עור השמלה,סותם לי את הפה ומנשק אותי בתאוותנות.

אני בכוונה נענקת,גונחת מבכי,בוכה כדי שהוא יהנה יותר.איזה מוח מלוכלכך וסוטה יש לי...

כל רגע שהוא חולף ליד הדיר ואני בפנים מבלי ידיעתו,אני מדמיינת איך זה קורה..איך אני מנצלת את התכונה אני הכי חזקה שבי(פחד) לטובת ההנאה שלו(ושלי) זו רק משיכה מינית עצומה,מטורפת.

תמיד יש לי את זה לגברים מבוגרים,אני אוהבת אנשים בגילי,זה לא שהם ילדותיים מדי זה שפשוט אני מוצאת הרבה יותר תשוקה,כוחניות ותאווה אצל גדולים יותר.

חשבתי על זה היום,לגשת אליו ולומר לו משהו למרות שאני ממש גרועה עם בנים  וזה  יהיה מוזר..והוא בן 27..הוא רואה בי בת 16 מין הסתם

אבל אני לא יכולה יותר,אני מתחרפנת,רועדת מתשוקה... 

לדבר איתו...?

 

אני רוצה לסיים בדבר אחד ..שהוא..

להת,כתמיד,נפגשה...