חמק החמקמק

לא

אני לא בסדר

לא

אני לא מרגישה טוב

לא

אני לא שייכת

החודשים נעשים קשים ובלתי נסבלים

כבר סופרת ימים

מחכה לרגע שנגיד שלום.

אני כבר לא יכולה עם הלחץ

אני משקיעה את נשמתי

אני יורקת על זה דם

מתאמצת בשביל להתאכזב

כמו תמיד

היום פרשתי מזה

ואז פתאום כולם התעוררו

אני לא יכולה יותר

אני מנסה ומנסה

ושום דבר לא זז.

סבטלנה אמרה לי היום

שכולם עושים מה שהם יכולים

ואני לא מאמינה לזה..

היא אמרה לי שבישיבה היום

הם העלו רעיונות חדשים

ואני מודה..

שלא הייתי שם..

אז..יצאו דברים שלא רציתי בהם

אבל

פרשתי

ואין לי זכות יותר להחליט מה כן מה לא

השנה הזאת דפוקה

אולי זאת הגישה שלי

רוב הסיכויים שכן..

אבל אני משתדלת..

קיבלתי היום טלפון מחברות שלי..

הן נסעו לעשות סיור בנופי גולן

הייתי צריכה להיות שם איתן

לא הייתי צריכה לבוא לבית הספר .

גם ככה אני חולה..

ואני באה לבית הספר רק בשביל ההצגה

אבל כלום כלום לא יעזור.

זה מפריע לי..

אני רוצה הצגה טובה

אני רוצה סוף שנה מהנה..

רציתי להופיע

רציתי להיות חלק מה זה

אבל זה לא מתאפשר לי

אמרו לי שהגישה שלי אשמה

אולי..

אבל..

זה גם אשמתם