my land

אופל ואני יצרנו קשר מחדש..

בן אדם שהיה כל כך חשוב לי..

היה הראשון מכל האנשים בעולם שהיה מבין ואכפיתי נעלם מחיי,חזר.

מדהים..

זה התחיל כשאמא שלי החליטה שאנחנו כמשפחה צריכה לרדת לאילת לחופשה.

תומר הקפיץ אותי לשדה תעופה בשדה דוב ולקחתי טיסה לבד לאילת.

אמא שלי אספה אותי מהשדה תעופה לאיזור הצלילות באילת.

בדרך קלטתי את אאופל הולך ברחוב-מיד זיהיתי שזה הוא..

ניסיתי להיות אדישה לעניין למרות שבתוך תוכי ידעתי שאני משתוקקת לשבת ולדבר איתו,לשמוע מה שלומו,איך הוא מסתדר,להתסתכל אליו..

למחרת המשפחה שלי שוב החליטה שהם רוצים לצלול אבל אני לא ממש בן אדם של ים אז אמא שלי הקפיצה אותי ואת אחי לקניון.

סופר פארם הייתה החנות היחידה שהייתה פתוחה-אז שופינג!!

באמצע הקניות אח שלי מתקשר אלי ואומר לי שאופל שם בחוץ! התרגשתי,רעדתי,הלב שלי דפק בהתרגשות-מה לעשות?

ראיתי אותו בזווית העין-אני כמעט בטוחה שהוא ראה אותי גם.. אבל-כלום.

מאוחר יותר זה ממש אכל אותי,הייתי חייבת לשבור את הקרח-אז שלחתי לו הודעה.

לא שמרתי אותו באנשי קשר-אבל בפסח הוא שלח לי חג שמח אז היה לי את המספר לפי ההודעה [אני גם חצי יודעת אותו בע"פ].

סתם התחלנו להתכתב וכאלה..

ומאוחר יותר בערב הוא שאל אם אני רוצה להפגש-רציתי אבל לא רציתי..

מצד אחד יש לי את עידו,ואני יודעת שאם הוא היה ניפגש עם אקסית שלו אני הייתי רותחת מזה..

מצב שני אני כל כך מתגעגעת לבן אדם הזה..וכל כך רוצה לדעת מה עובר אליו..

לא נפגשנו.

גם לא רציתי לאכזב את אופל אז אמרתי לו שאנחנו עוד מעט חוזרים למרכז [שזה היה נכון לאותו זמן] ושידבר איתי כשהוא מגיע למרכז.

הוא אכן דיבר איתי,אבל פשוט לא הסתדר,בעיקר כי עידו יצא כמעט 4 פעמים רצוף והייתי עם עידו כל הזמן.. ואם הייתי ניפגשת עם אופל הוא היה חושד..

איזה סופש אחד אופל מתקשר אלי ואומר לי לצאת החוצה שהוא מחוץ לבית שלי והוא רוצה להביא לי משהו [?!?!?!?]

ואני הייתי עם עידו בחדר!! באותו רגע!! נראה לי שחגגנו חצי שנה בדיוק..

תרצתי לעידו איזה משהו וירדתי למטה..

התרגשתי האמת..

אופל עמד שם,עם סיגריה כמובן,שאלתי אם אפשר להתחבק[שלום שלום כזה,בעיקר כדאי לשבור את הקרח] והוא אמר לי שלא כדאי בגלל הסיגריה.

ואז הוא אמר שזאת הסיגריה האחרונה שלו.

לא ממש האמנתי לו..כנראה שזה משהו שכבר לא יהיה לי לגביו..אמון..

הוא הביא איתו ספר "הדרך הקלה להפסיק לעשן", "הפסקתי לעשן" אמר,בעודו מחזיק סיגריה.

"כבר שבוע שאני לא מעשן" לא ממש ריגש אותי, מודה.

ראיתי איך הוא מתרגש,רועד,לא יודע מה לעשות עם עצמו-הרגע המיוחל הזה,ששנינו חיכינו לו כל כך הרבה זמן-התממש. נפגשנו אחרי 10 חודשים שלא ראינו אחד את השני פיזית [רק בחלומות..].

הוא פתח את תוכן העניינים והצביע על פרק 41  "הסיגריה האחרונה" . "אני רוצה שתקראי את הספר הזה,סימנתי בו דברים שקשורים אלי".

בסדר,חייכתי,ניסיתי להרגיע,אני לא נושכת.. האמת שכן-אבל אותו לא! [איכס לא!]

הוא גם הביא לי פייה קטנטנה.. קופסא קטנה לתכשיט פצפון שאליה פיה.. מביך.. מה הקטע?

אמרתי לו תודה,שיהיה לו בהצלחה והכל.. הוא כיבה את הסיגריה.. שבר לה את הראש כזה [לא יודעת מה עשה עם הבדיל],והלך.

החלק מביך עוד יותר זה איך אני חוזרת לחדר עם עידו ומנסה לסביר לו,מבלי להגיד את האמת,מבלי ממש לשקר-מה היה שם בחוץ-ולמה יש לי ריח של סיגריות.

עידו התחרפן ממני "למה את מדברת עם אנשים מבלי להוסיף אותם לאנשי קשר,אני לא מבין פשוט"

לכי תסבירי לו שאני לא רוצה שידע שזה אופל,לכי תסבירי לו את הקשר הארוך והרציני שהיה לך עם הדביל הזה.

איך היית מאוהבת בטרוף וכל סוף שבוע שהוא היה חוזר לצבא הייתי בוכה,או בוכה כי הוא חוזר מקוצרת,או בוכה כי הוא שבר לי את הלב..

לכי תסבירי לו,שאת רק רוצה להבין,שאת רק רוצה לדעת מה גרם לבחור שהיה משוגע אליך לוותר ולחזור לסיגריות-שוב,ושוב,ושוב..

לכי תסבירי לו איך שגעת את הבחור הזה,אימללת אותו,בחנת אותו,ואף פעם זה לא היה מספיק.. גרמת לו לרוץ בערום חלקי חצי קילומטר,לרוץ מראש העין עד להוד השרון כי אין לו כסף לאוטובוס או רכב,להוריד לו את השפם בפנצטה ולנסוע מחיפה עד אילת בשביל סופש איתי.. נראה לי שאלו העיקריים..

לכי תסבירי..

אבל עידו שלי,הוא נסיך.

נסיך אמיתי,נסיך האהבה,נסיך החלומות שכל בחורה הייתה מקנאה בי.

עידו מבין,מתחשב,רגיש,אוהב..

והוא יבין,אני בטוחה. הוא5 תמיד מבין..

ואף פעם לא מוותר! אף פעם לא יוותר עלי למרות כל השריטות שיש לי!

ועידו שלי ששום גבר אחר לא משתווה למושלמות שלו.

גם אופל לא מעניין אותי כשמדובר בעידו,גם לא תומר, וגם לא חתיכים מזדמנים.

אני שמחה שאופל ואני מדברים קצת.. אני באמת מרגישה שזה גרם לי להפסיק לחלום אליו [והייתי חולמת שאני צועקת אליו שיעזוב אותי,שלא יבוא יותר לחלומות שלי..] אני רוצה לסיים את הספר.. בשביל לגעת מה יקרה ..בסוף.

שלכם,

מאיוש