my land

לירן.

פעם פעם פעם.. בערך בכיתה ט' היה לי ידיד טוב שקראו לו לירן.

בהתחלה שהכרנו זה היה סוג של "בליינדייט". חברה שלי רצתה לצאת לדייט חבר שלו ולא היה לה נעים לצאת לבד אז יצאתי איזה- זה היה סוג של "דאבל דייט". בניהם לא יצא כלום, אבל אני הכרתי את לירן ונהפכנו לחברים טובים, היינו מבלים ביחד, צוחקים, היה לנו כיף ממש פשוט כידידים. זה היה ברור לשנינו שאנחנו נטו ידידים טובים.

עלינו לתיכון, התרגשנו שנהיה ביחד באותה השכבה! אבל עתיד הידידות היה שונה ממה שציפינו..

לאחר כחצי שנה בערך בלימודים בסביבות יום העצמאות לירן החליט ש"אני לא לרמה שלו" והנהג כלפיי ממש לא יפה. אני מאוד נפגעתי..

אני לא אשכח לילה אחד שמרוב עצב לא יכלתי להרדם והערתי את אמא שלי שישבה איתי בסלון וניחמה אותי. ואני שואלת ושואלת מה עשיתי לו שהוא מתנהג ככה, מה השתנה.. ולא מוצאת תשובה..

במשך כמעט שנה לא דיברנו כלל מאז שהוא לא הוציא אותי מחייו, עד שהוא עבר לכיתה שלי בכיתה יב'.. אז דיברנו קצת הוא התנצל והקשר קצת חזר, אבל מעולם לא כמו שהוא באמת היה..

אני חושבת שגם קת אחרי התיכון הוא התנצל שוב "היית קצת מוזרה, ולא רציתי שחברים שלי יחשבו שאני מוזר שאני מסתובב איתך" משהו בסגנון הזה הוא אמר.. וואו תודה.. 

אני חייבת לציין שבחטיבה הייתי אחת הילדות המקובלות והאהובות בבית ספר, היו לי חברים מכל כיתה ומכל שכבת גיל.

כשהגעתי לתיכון לא המשכתי עם השכבה שלי, הלכתי לתיכון אחר בשביל ללמוד תאטרון וככה גם האנשים השתנו, והאנשים בשכבה הזאת רובם היו מאוד סנובים, לא מקבלים אנשים חדשים ו.. בנוער העובד- ואני הייתי בצופים, ממש יופי.

ולמה אני נזכרת בו עכשיו? אני כבר אחרי התיכון, אחרי הצבא, ובשנה השנייה ללימודים האקדמאיים.

אז.. היום ללירן יש יומולדת, אתמול בלילה קיבלתי על כך התראה בטלפון אז שלחתי לו סמס מזל טוב מהפשוטים שאני עושה..

אחצ הוא התקשר אלי, די הופתעתי.. אולי שלחתי ללירן אחר בטעות? מסקרן מה הוא רוצה..

דיברנו קצת קישקשנו.. ואז הוא אומר לי..

"אני רוצה לבקש ממך סליחה על משהו.." "אף פעם לא יצא לי לבקש ממך סליחה"

אני מבולבלת.. הרי הוא התנצל כבר כמה פעמים..
"לבקש סליחה? על מה?" שאלתי.

"אני לא זוכר מתי זה היה, סוף כיתה י', היינו ידידים עדיין נורא טובים ובשלב מסויים פשוט באתי אליך ואמרתי לך 'שמעי זה לא מתאים לי' את זוכרת את זה?"..

את המשפט הזה אני לא זוכרת במדוייק.. אבל אני זוכר שמאוד נפגעתי..

"עשיתי את זה בצורה נורא מגעילה ורציתי להגיד סליחה על זה, שלא ידעתי טוב יותר אז".

וואו..

כל הזמן הזה שעבר..

אני מבינה.. כמה הייתי חסרה לו.. כמה אידיוט הוא היה..