נרבוזה

אני בצום כבר יממה ואין לי תיאבון. ואפילו לא סחרחורת. אין לי כלום.

אני צריכה להמשיך עד הראשון לאוגוסט והכל יהיה טוב.

מחר ריטלין, צום, אה ובלי חלב.

אני רוצה לרזות ולהרגיש הללויה.

רזה זה יפה, אני חוזרת לפעם.

אין ברירה, כנראה הגוף התרגל לצום. מיומיים כביכול בריאים, נורמליים, דיאטתיים : (אחד 500 קלוריות והשני 250) עליתי פאקינג 2 ק"ג. הגיוני? זין.

בכל אופן, היום חזרתי לצום שלי ובגדול. עד 48 אני לא רואה בעיניים, אני ממשיכה לצום ולא אכפת לי מכלום.

אז כן, רעבים, לא כיף וכל זה, אבל אני מתה לחזור לקידומת המטונפת של 4 על המשקל. 6 - שמנה. 5- נורמלית. 4- רזה. 3- אנורקטית. ככה אני רואה את זה, את הקידומות.

אני רוצה את 3 כמו שלא רציתי משהו בחיי. ככל שאתרחק מה6, מה5... אהיה מאושרת יותר ואגיע ליעד.

אני מעריכה שחוץ מהיום ידרשו לי עוד 13 ימים לצום בהם, ואעמוד בכך בגבורה. כבר ויתרתי על החלב בקפה בבוקר, אפילו. צעד דרסטי, לא נוגעים לי בקפה של הבוקר.

7.7

8.7

9.7

10.7

11.7

12.7

13.7

14.7

15.7

16.7

17.7

18.7

19.7

20.7

21.7

עד ה22 ליולי, צום.

שיט.

ביי.