לאחרונה ישבתי עם חברתי ליחידה בה אני משרתת בצבא ודיברנו.

הגענו לנושאים כמו צביעות, התנהגות של האנשים וכו' שמתרחשים ביחידה.

היחידה שבה אני נמצאת היא קטנה, 15 בקושי חיילים ופשוט גועל נפש מה שהולך.

בנות קודם שונאות אחת את השניה ולאחר כמה זמן הם מתחנפות לבנות שאותם שנאו כי חברות שאליהם הם התחברו קודם משתחררות.

זה פשוט מגעיל אותי להסתכל עליהם איך הם מתנהגות אחת לשניה ואני לא מסוגלת להתחבר אליהם.

לדוגמא, השבוע בהפסקה הלכתי עם הבנות לקניון שקרוב לבסיס שלנו וקנינו אוכל.

חזרנו ליחידה ובגלל שאני ועוד אחת יושבות בלשכה אז אנחנו לא יכולות לאכול ביחד, לפחות חיילת אחת חייבת להיות בלשכה.

אז זאת שאיתי אמרה לי "לכי את ראשונה לאכול אני אוכל אחר כך".

הלכתי עם עוד אחת לאחד המשרדים בשביל לאכול שם, אחת הבנות האחרות באה למשרד ושאלה "איפה השנייה" אז אמרתי לה היא תבוא כשאני אסיים לאכול. מה היא ענתה לי בתגובה? "אז יאללה תסיימי!". לא הייתי מסוגלת לענות לה מרוב הגועל שחשתי באותו רגע.

לאט לאט כל אחת נהיית שפוטה של מישהי אחרת והולכת אחריה כמו "טטל'ה" בשביל להיות חברה שלה.

שישרף העולם אני לא מסוגלת להיות בן אדם כזה.

או יש גם את הבנות שמתחנפות אלייך יתר על המידה,

"אכפת לך אם נעשה ככה או ככה, את לא כועסת, זה בסדר מצידך".

בסדר אין בעיה אבל תהיי עצמך לפחות.

הקצינים שלא נדבר אליהם בכלל.

מצד אחד, יש את החיילים שרק רוצים ש"התקופה" (הצבא) תעבור להם כמה שיותר מהר, ולא רוצים לעבוד.

אוקיי אני מבינה אז החייל מחפף והקצין לא אכפת לו.

אבל מצד שני, חייל בא עם מוטיבציה ליחידה, רוצה ללמוד איך עושים את העבודה, רוצה לתת מעצמו,

אבל הקצין מזלזל בו, את זה אני לא מבינה!

למשל כשעברתי ללשכה (הייתי בענף אחר באותה יחידה) אז יש את החפיפה וגם הייתי צריכה להתנסות לעבוד לבד.

אז קרה שעשיתי משו לא טוב ישר צריך להתעצבן ולהגיד "את לא מבינה כלום אני לא יכול לעבוד ככה!"

במקום לצעוק ולהתעצבן אפשר להסביר בעצמך מה לא טוב?!

אני יודעת שאני מתלוננת וסתם מעצבנת אבל באמת, עם כל הכבוד לצה"ל זה כבר נהיה מגעיל.