פעם חשבתי עלייך הרבה....
פעם היית חלק מהחיים שלי...
פעם היית החלק שני שלי...
פעם היית החלק מגופי שלא הייתי יכול לחיות בלעדיו...
היה זמן שלא יכולתי לעבור במקומות שהיינו מטיילים...
לא יכולתי לשבת עם אנשים שהזכירו כל מיני חלקים בחיים "שלנו"....
עם אנשים שכל פעם שאלו.......
לא יכולתי לראות סרטים שמזכירים לי איכשהו אותך או את הקשר שלנו...
לא יכולתי לשמוע להקות שהיו מזכירות אותך...
שמתי את כל התמונות שלנו בארון...... לא מציץ לשם אפילו....
כשהתקשרת, רצתי לענות......
כשביקשת לעזור, רצתי כדי לעזור...
הייתי יושב ובודק את הרגשות שלי כלפייך...
הייתי פשוט מכאיב לעצמי... מכאיב עד כדי שיגעונות...
הייתי משתגע עם מששהו היה משתנה... אם הייתי נזכר בך פחות ופחות בכל יום...
נו סה"כ זה היה 4 שנים... סתם כלום, נכון?
אבל עכשיו לא אכפת לי... פשוט לא אכפת לי....
את מבינה?...
מפעם לפעם אני נזכר בך, ביחסים...
אבל עכשיו זה לא...
זה לא פוגע כמו פעם...
בעבר הייתי משתגע מזה... עכשיו לא...
מה קרה?...
אני לא יכול לבוא ולפתור לך את הבעיות יותר....
הייתי מטומטם.. אבל עכשיו אני לא.... לפחות זה מה שאני מרגיש...
עכשיו אני עובר במקומות שהיינו מבלים בלי להכנס לדיכאון...
עכשיו אני שומע מה שאני רוצה בלי לשים זין...
התחלתי חיים חדשים, מצאתי סיבות חדשות לחיות...
טוב אין לי כוח לכל זה...
כבר מחקתי כל כך הרבה כדי להיזכר בזה עוד הפעם!
ביי....