ביום שלישי הבלוג שבו אתם קוראים יחגוג ארבע שנים של אנונימיות כמעט מוחלטת.

מה שאומר שלמעשה ארבע שנים (פחות שלושה ימים) אני מזבל את השכל לכל מי שרק מוכן לקרוא פה (ומסתבר שיש פה כמה אנשים שטורחים לקרוא), ויש לי מרץ לעוד כמה שנים טובות.

הייתי עושה את פוסט יום ההולדת הזה ביום שלישי, אבל למרות הגישה לאינטרנט שיש לי בבית השוטר, אני לא יכול להבטיח שאני אגיע לזה שם, ולכן אני עושה זאת עכשיו.

אז מה היה לנו בארבע השנים (פחות שלושה ימים) האחרונות?

24,866 כניסות (מה שאומר טיפה יותר מ-6,000 כניסות בשנה, מה שאומר שהבלוג הזה זקוק ליח"צן דחוף).

578 פוסטים (כולל זה).

4 פוסטים הגיעו למומלצים (עשרת הדברות למחזיר בתשובה, ההצעה לבטל את חג הפסח, חמישים מדינות לי יש ולכשכש בכלב).

פוסט אחד הגיע למומלצים של נענע10, וזה הפוסט "חדשות טובות לדמוקרטיה (?)".

שיא התגובות לפוסט היה 101 תגובות, לפוסט "עשרת הדברות למחזיר בתשובה". לצערי, יותר מדיי תגובות מכאלה שלא הבינו שהפוסט הזה הוא לא אנטי-דתי.

פוסט שהביא אליו אנשים שלא חשבתי שיגיעו זה הפוסט "הח"כ המתכתב", שהביא את אנשיהם של חברי הכנסת ניצן הורוביץ ואורי אורבך. פתאום אני מרגיש משפיע.

זהו, אלו היו הסטטיסטיקות העיקריות מארבע השנים הללו. עד אז, חבורת עצלנים, אני מזכיר לכם את פרוייקט גם לי בתי הדין הרבניים עולים על העצבים, את העצומה ואת הקבוצה הפייסבוק. תירשמו למשהו!

ועכשיו בנימה אישית: אני מאוד נהנה להצחיק אתכם ולהנעים את זמנכם. אם אני לא עושה את זה, לכו חפשו.

נתראה בפוסט דומה בעוד שנה (ועוד שלושה ימים).