לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 35



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2006

למה פקאציזם זה בעיקר נזק


בוקר טוב ושבת שלום לכם, הרי לכם פרק נוסף (והלפני אחרון) על התפתחות הפקאציזם.

למי שאהב את הסיפור ולא רוצה שהוא ייגמר, הרי שני דברים בשבילכם:

1. תתמודדו.

2. מתוכנן כבר סיפור חדש הרבה יותר איכותי (נשתדל) והרבה יותר מטורף וסאטירי, שיעלה מיד לאחר הפרק האחרון.

 

פרק ה' - למה קום המדינה התחיל במלחמה?

 

הרשו לי להכיר לכם את הפקאצה הערבית: היא בדיוק כמו הפקאצה האוסטרית (ראו פרק ב') והפקאצה הבריטית (ראו פרק ג'-ד') רק שהיא אומרת המון פעמים את המילה "יאללה".

יום אחד ישבה לה הפקאצה הערבית בחדר המלחמה לאחר שגויסה כנגד רצונה, לבושה ברעלה ואספה מידע מודיעיני חשוב ביותר, כדוגמת מתי יש מבצע על נעלי מעצבים, מתי מתחילות מכירות סוף עונה וכיוצא באלה.

לפני שהפקאצה יצאה להפסקת צהריים בא אליה מפקד היחידה ואמר "תגידי לי, יא חביבתי, גילית מתי אל-יהודים הולכים להקים להם מדינה?"

"וואללה, יא חביבי," אמר הפקאצה, "כאילו, זה סו לא מעניין אותי."

"תגידי לי, מה השם שלך?" שאל המפקד.

"עמאל פקאצה," אמרה הפקאצה.

"אחמוד!" קרא המפקד וליד המפקד המשופם הופיע מישהו עוד יותר משופם.

"כן, אדוני?" שאל אחמוד.

"יא אחמוד," אמר המפקד, "אמרתי לך לגייס את עמאל פקאצי, לא את עמאל פקאצה!"

"סליחה," אמר אחמוד, "פשוט אצלך כל האותיות נראות אותו דבר."

"יאללה," אמרה הפקאצה, "כאילו, תפסיקו לריב, מצאתי מידע מודיעני על מכירות סוף עונה שיתחילו מחר בפלשתינה, יחד עם הקמת המדינה שלה."

"כאילו, מכירות סוף עונה?!" נשמע קול ועוד אישה ברעלה נכסה לחדר.

"יא אחמוד," אמר המפקד, "למה נתת לאשתי להיכנס לפה? אתה יודע שהתחתנתי איתה רק כדי לעשות תהליך שלום בין הסונים לשיעים. היא פקאצה!"

"אני רוצה את כל מכירות סוף העונה, כאילו, שיהיה לי!" אמרה אשתו של המפקד, "אני רוצה את כל החנויות, יאללה יאללה!"

"ברגע שיתחילו לנו תהליכים מדיניים..." התחיל המפקד.

"...לא רוצה את התהליכים המדיניים שלך! יאללה!" אמרה אשת המפקד, "זה סו ארוך וזה סו משעמם, תהרוג אותם ותיקח את הבגדים ותשאיר להם שם את הכסף. יאללה יאללה!"

"בסדר, יא נודניקית!" אמר המפקד, "רק תסתמי את הפה שלך!"

וכך הכל קרה: הערבים שרצו שלום איתנו תקפו אותנו כדי לפשוט על כל החנויות עם מכירות סוף עונה, אבל בסופו של דבר נקנקנו להם את הצורה והפקאצות משכנעות את כל המפקדים הגדולים של הארצות הערביות לתקוף אותנו בשביל מכירות סוף עונה...

לכן אשכתב משפט של סטלין: אין פקאצות - אין דאגות.

בפרק הבא: למה נסראללה תקף אותנו בקיץ?

 

לא קשור לסיפור: אם אהבתם את מודעות האבל אז נוספו לשם עוד שני אנשים. קישורים בצד שמאל)

נכתב על ידי , 11/11/2006 12:43   בקטגוריות הומור, היה היה פעם, על פקאציזם  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פסימיסט אופטימי ב-12/11/2006 19:33




64,709
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)