והנה עוד שנה חלפה, ואיך אפשר שלא להתחיל את הבאה עם עוד שיר פרודיה? הפעם על השיר "בשנה הבאה" מאת אהוד מנור (היו פה כבר שירים של נתן אלתרמן וחיים חפר. אז מי אמר שאני לא איכותי? ולא, זאת לא העתקה מ"גלגל החדשות", למרות שסביר להניח שחוץ ממני יש רק עוד שלושה אנשים שרואים את זה, וחבל, הם חדים יותר מ"ארץ נהדרת". איך שלא יהיה, אני עובד על הנוסח כבר שבוע.) תיהנו:

בשנה הבאה נשב על המרפסת

ונספור פליטות נודדות.

חיילים ומחבלים ישחקו תופסת

בין הבית לבין השדות.

עוד תראה, עוד תראה

כמה טוב יהיה

בשנה, בשנה הבאה.

רימונים מסוכנים יוכנו עד הערב

ויתפוצצו על חייל מטומטם.

וגלים רדומים יסחפו אל חופינו

זיהום וגופת כלב ים.

עוד תראה, עוד תראה

כמה סביר יהיה

בשנה, בשנה הבאה.

בשנה הבאה נפרוש כפות ידיים

להגן מן האור המסוכן

אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים

עד שצייד יירה לתוכן.

עוד תראה, עוד תראה

כמה טוב היה

בשנה, בשנה שעברה.

שנה טובה, אם בר-און לא יקצץ לכם אותה.