עיצרו הכל!

הורידו את הדגל לחצי התורן!

קיבעו בחוק יום אבל לאומי!

גייסו את יאיר לפיד למען כתיבת טקסט מרגש בנושא!

יהודה ונינט נפרדו!

כמובן, בכל מה שקשור אליי, הפרידה הזו מעניינת אותי פחות מהתכנית שהביאה לנינט את החשיפה הראשונה שלה (יש לי יותר מדי מטאפורות ודימויים על מנת להדגים עד כמה התכנית הזו לא מעניינת אותי, אז בואו נרד מזה).

אבל התקשורת? זה כבר סיפור אחר. על פי הפרופורציות שהתקשורת נותנת לסיפור הזה, אפשר לחשוב שנפתרו כל בעיות העולם: אסד הפסיק לטבוח באזרחיו (מתי כבר אפשר לקרוא לזה "שואה"?); לבנק ישראל נבחר נגיד; שר האוצר כבר לא טמבל; ערוץ פרטי לא הכין לראש הממשלה את התכנית שצ'אושסקו רצה ליום ההולדת; מרטין לות'ר קינג של המצרים עלה שם לשלטון; החמאס הניח את נשקו; הקצינים בצה"ל משתמשים בשכלם; ערוץ 2 הכריז שזו הייתה העונה האחרונה של "האח הגדול"; לא מפלים פה ערבים, נשים, מזרחים, אתיופים וחרדים; אובמה מפסיק לרגל אחרי אזרחיו; פוטין החליט שחזרה לימי סטלין העליזים זה לא רעיון כזה מוצלח וכהנה וכהנה.

עם כל הכבוד ליהודה ונינט ולכישרון שלהם, נראה שהדבר היחיד שהם עשו שעניין את התקשורת זה לא קריירת המשחק של לוי (מה קורה איתה באמת?) או העשייה של נינט בתחום הרוק (זה בתחום הרוק, נכון?), אלא הדבר הקטן הזה שהם יצאו אחד עם השני. כמעט כל בני האדם הבוגרים יצאו עם מישהו, אבל הם לא מפורסמים, אז זה לא מעניין. וכך, הפרידה של השניים מתקבלת בצער ובכי גדולים יותר ממה שהתקבל המוות של ישראל (פולי) פוליאקוב מ"הגשש החיוור", ואני דיי בטוח שאפילו הרצח של ג'ון לנון לא קיבל כזה סיקור.

עיני לא צרה באלו שעושים ממון מהפרידה הזו, אך ברצוני רק לשאול: למי פונים כדי להחליף את הזבל הזה באופיום אמיתי? אם כבר מסממים לי את הצורה, אני רוצה לעשות את זה כמו שצריך.

סופ"ש נפלא.

הגיע הזמן שמישהו יגיד את זה, בקול ברור ועמוק: לצה"ל יש את המדים הכי מכוערים בעולם (ולא, המדים של חמאס זה לא מדים). אני כרגע מוציא מהעניין את מדי חיל הים וחיל האוויר ומדבר על חיל היבשה. המדים הללו, בצבע ירוק נזלת (סליחה, המפקדת, אבל לקרוא לזה ירוק זית יהיה שקר. זה היה נכון אם לזיתים היה צבע של נזלת), שאחרי שמכבסים אותם הם עדיין נראים כאילו יש עליהם שכבת אבק. מדים שכאלו הגיוניים למדי העבודה והקרב, אבל איך בדיוק אני אמור להיראות ייצוגי במדים האלו?

גם מדי חיל הים והאוויר בצבע חום בהיר הם לא כזה שוס, אבל הם עוד איכשהו נראים נורמאליים, ולא כאילו מישהו התעטש עליהם.

הנה האמת הכואבת והברורה: אני מעדיף להסתכל על כנס של בכירי אס.אס ולא על הטקסים של צה"ל. אין מה לעשות, אבל הנאצים המחורבנים הללו ידעו לפחות לעצב מדים יפים. גם מדי הוורמאכט, אגב, נראים טוב.

ועוד משהו קטן: מה נסגר עם הכומתה המזוויעה הזו?! הדבר היחידי שלא ברור לי בדרך שבה הומצאה הכומתה זה האם מי שהמציא אותה ניסה לכסות על זה שהוא דרס חתול או תן. אז כן, זה נראה נחמד בתור ברט לצרפתים או בתור הכובע ה"אמנותי" שהבמאים שמים (תודה לאל שבא שפילברג והחליף את זה לכובע מצחייה). אבל בתור כובע ייצוגי?! אין דבר יותר מגוחך מהתמונה בה אשכנזי נמצא ליד ראש הצבא האמריקאי, שחובש את כובע המצחייה המפורסם (משמש שוטרים, טייסים, קברניטים וכו') בעוד אשכנזי עם הכומתה המרוטה שלו, שצברה בהחלט מספיק פז"ם.

המדים היחידים של צה"ל שנראים נורמאליים הם המדים הטקסיים של חיל הים והמדים של הטייסים (או לפחות אלו של דן חלוץ).

ושיעזור לי אלוהים (אם הוא קיים), למה אפילו הדרגות של הקצינים נראות כאילו עיוור עיצב אותן?! מה הרעיון שהפלסטיק שמהווה רקע לפלאפלים ולחרבות הוא אדום? מה בדיוק חשבתם לעצמכם?! מה עבר לכם בראש כשהחלטתם לשלב אדום עם ירוק?! אפילו בימי העיצוב המזוויע של הבלוג הזה, לא העליתי בדעתי לשלב אדום עם ירוק.

למה אי אפשר מדים נורמאליים, כמו של הצבא האמריקאי? לצבא האמריקאי, לפחות בטקסים, יש מדים נורמאליים, חלקם אפילו מעוצבים כמו חליפות. ואם לא של הצבא האמריקאי (או של האס.אס) אז למה לא לפחות כמו של המשטרה? אמנם בעצם מדובר באותו דגם של מדים רק בצבעים שונים, אבל של המשטרה נראים טוב. נתחיל מזה שבמשטרה המכנסיים והחולצה לא באותו צבע, ככה שזה לא נראה כאילו מדובר בסרבל גדול ומכוער במיוחד, אלא במשהו באמת ייצוגי. שנית, לשוטרים יש כובע נורמאלי. שלישית, הדרגות בצבע כסף ללא רקע, וכסף וכחול ביחד נראים טוב (כנ"ל כסף והירוק של משמר הגבול).

אז מ"צ יקר, מ"צ חביב (שייקח אותך השטן), בבקשה תהיה אדיב, וכשאתה נותן לי דוח על חוסר דיגום, תבין שחייל מדוגם להפליא, לא נראה הרבה יותר טוב ממישהו שלא כיבס מדיו שבועיים, עם החולצה מחוץ למכנסיים, בלי גומיות, ועם שלושה כפתורים פתוחים בחולצה.

ולמען הפרוטוקול: אם אני אומר על משהו שהוא מכוער, זה כנראה באמת מכוער.

יום טוב.