אתחיל בהבהרה: אני לא שונא את כל הקצינים. אני גם לא שונא אנשים בגלל שהם קצינים. יש לי כמה חברים שיצאו לקצונה והיום הם "אוחזים במירס" ו"נותני תלונות", ואני עדיין חבר שלהם.

אבל, באופן טבעי, אני לא אוהב את מרבית הקצינים שבבסיסי, מהסיבה הפשוטה שהם נמצאים בבסיס שלי. אבל אצלי שנאה לא באה בלי סיבה כלשהי. אז הנה רשימת התכונות שאני שונא בקצינים. תיהנו:

קצינים שהם למעשה ערימות בירוקרטיה:

יש בירוקרטיות צבאיות שהן מובנות: טופס חופש, טופס 55, חתימה על ציוד וכיוצא באלה. אבל יש בירוקרטיות שכולן נובעות מסימבוליות גרידא, כמו המנהג הזה של להניף את הדגל בכל בוקר, כדי שהקצינים יוכלו להצדיע לו.

אין לי בעיה עם סימבוליזם, כי כל אחד צריך סמלים בחיים שלו. למאמינים יש את אלוהים, לבנות 12 יש את ג'סטין ביבר, לקובי פרץ יש את עצמו ולקצינים יש את דגל הלאום. שיבלו.

הבעיה שלי מתחילה ברגע בו גם אני צריך לדעת מזה: בגלל שיודעים שבימי ראשון בבוקר, כשכולם חוזרים מהבית, איש מנשארי השבת לא יגיע למסדר הבוקר (כולל הקצינים עצמם) - לא טורחים להוריד את הדגל בשבת, למרות שאלו הפקודות. אבל יש קצינים - למרות הידיעה שלמחרת איש לא יגיע להניף את הדגל וגם איש מלבדם לא יידע שלא הורידו אותו - שמתעקשים להוריד את הדגל בשבת. התוצאה: בבוקר מקפיצים את השומרים העייפים ששמרו עד אמצע הלילה מהשינה על מנת שיניפו את הדגל.

אם הקצינים רוצים להצדיע עוד קצת לדגל - שיבלו. אני לא מונע זאת מהם. אבל אני רוצה בבוקר לישון בשקט. הבנתם? בשקט. תודה.

אגב, דוגמא נוספת לערימת בירוקרטיה כזו היא אותו טמבל שהחליט שהמעשה הכי נכון לעשות עם חייל שחוזר לארץ אחרי 5 שנים בשבי - זה לתת לו ללבוש מדי ירוק-נזלת ולהתחבק עם הרמטכ"ל וראש הממשלה, במקום לשלוח אותו ישר הביתה. אתם יודעים, בשביל הסמליות.

קצינים טיפשים:

בקצרה: יש קצינים שהם כל כך טיפשים, כל כך מטומטמים, כל כך סתומים, כל כך אווילים - שהדבר מעלה בי שתי תהיות רציניות:

1. כמה גרועים המיונים לקצונה, שהם לוקחים אידיוטים כאלו לפקד על חיילים?
2. כמה ילדים להורים אחים יש בארץ, ולמה אף אחד לא מספר לנו על זה?

אתם לא הייתם שונאים את האנשים האלו אם הם היו בעמדה בה הם יכולים לתת לכם פקודות?

קצינים שלא דוחים סיפוקים:

בשנות הששים של המאה הקודמת נערך "ניסוי המרשמלו" הידוע: לקחו קבוצה של ילדים בני ארבע, ושמו להם על השולחן קערת מרשמלו. החוקר אמר שהוא הולך ושהילדים יכולים לקחת עכשיו מרשמלו אחד בלבד. מי שיהיה מוכן לחכות עד שהוא יחזור, יקבל מרשמלו נוסף. חלק מהילדים המתינו את 20 הדקות הנוראיות הללו כדי לקבל מרשמלו נוסף, וחלקם לא ידעו לדחות את הסיפוק המיידי שלהם ולקחו מיד את המרשמלו הבודד. בדקו את הילדים הללו בגיל ההתבגרות, וגילו שהילדים שהמתינו עם המרשמלו הצליחו יותר מבחינה חברתית ולימודית מאשר אלו שלקחו מיד את המרשמלו מהקערה.

מה שלא בדקו בניסוי הזה זה מה קורה כשילד שלא יכול לחכות עם המרשמלו נהיה קצין בצה"ל, אבל אני יכול לנחש: הוא נהיה קצין מחורבן.

ישנם קצינים שנותנים הוראה ודורשים שתיעשה באופן מיידי. אחרי שמסבירים להם שיהיה חכם יותר לבצע את הפקודה במועד יותר מאוחר על מנת להפיק מכך תועלת נוספת או כדי לחסוך עבודה - הקצינים בשלהם: הפקודה תתבצע עכשיו. למה? ככה. הוא קצין וככה הוא החליט. נותר רק לקוות שהוא לא יפקד על מארב בשום מקום.

קצינים שקרנים:

כבר הייתי עד לסיטואציות בהן קצינים שיקרו למפקד היחידה ולסגנו במצח נחושה כדי להציל לעצמם את התחת. על הדרך, הם הפילו את האחריות על מישהו אחר, לרוב חפ"ש מסכן, שאין לו סיכוי בדין משמעתי מהסיבה הפשוטה שברוב המקרים השופט הוא מי שקבע שהחייל צריך להישפט.

אז הרשו לי לומר לכם, עדת הקצינים השקרנים: זה נחמד שאתם קצינים והכל, אבל זה לא אומר שאתם יכולים להפיל את כל החרא שלכם על חיילים שלא עשו כלום - רק כדי לכסת"ח את עצמכם. מומלץ לזרוק אתכם, ואת מי שקבע שאתם מתאימים להיות קצינים, מהצבא.

קצינים שכשסדיר מתלונן באוזניהם על תנאים לא טובים, הם אומרים שלהם קשה יותר:

דוגמא קטנה: יש חיילים שעובדים קשה ולא תמיד מקבלים את כל שעות השינה שלהם. יש קצינים שדואגים להשלים לחיילים הללו שעות שינה, ויש כאלו שפוטרים את העניין באמירת "אני ישן פחות".

הנה תזכורת קטנה: אף אחד לא הכריח אתכם להיות קצינים. אתם בחרתם להיות קצינים. אתם מקבלים על זה בערך פי 10 מהחיילים הסדירים, אז אל תבכו לי. וגם אל תשוו את עצמכם למתמחים, כי להם יש תורנויות רצחניות, בעוד שאתם פשוט מחליטים לא לדחות סיפוקים ולעשות את כל העבודה שלכם עד שלא תוכלו להחזיק יותר.

אז אל תבלבלו את המוח שאתם עובדים ממש קשה, הולכים לישון מאוחר וקמים מוקדם, יוצאים הביתה אחרי כולם ועוד כהנה וכהנה. לא ממש אכפת לי. אתם ידעתם למה אתם נכנסים, אל תבכו לי. זה המחיר של צורות דביליות על הכתף.

קצינים מגלומנים:

יש קצינים שבטוחים שבגלל המלבנים או עלי התאנה שיש להם על הכתף ובגלל שהם הצדיעו לרס"ר טאיטו בבה"ד 1, הם מינימום אלוהים. הם מקדשים את עצמם כאילו מינימום איחדו את כל העולם למדינה אחת והם מונו לרמטכ"ל של צבא האיחוד.

יש את אלו שמחליטים לתת נאום של 20 דקות לפני ארוחת שישי, כשכל מה שאנחנו רוצים לעשות זה לאכול. למה? כי הם קצינים והם חייבים שנדע מה הם חושבים.

יש את אלו שאומרים לסדיר שנכנס אליהם לפגישה אישית או דבר דומה לזה "אני לא צריך לחכות לך, אתה צריך לחכות לי". הנה עצה יותר טובה: אולי שניכם תגיעו לזמן, לא תדברו בטלפון בזמן שאתם בפגישה (או אם זה דחוף, לא תאריכו את זה) ולא תבזבזו זה את זמנו של זה. קטעים איתי, הא?

ויש קצינים שבטוחים שחייבים לקוד להם קידה (גם כשהם בסה"כ בדרגות סג"ם עד רס"ן) כשעוברים לידם, ולהשקיע את כוחות בהנצחתם. ואחר כך הם מתפלאים שלא אוהבים אותם?

קצינים שרק הדעה שלהם נכונה:

יש קצינים שמחליטים שיש להם דעה, ואין סיכוי שהם טועים. זה כנראה תוצר לוואי של המגלומניה שלהם (ע"ע), אבל שווה להתייחס לזה בנפרד.

הנה דוגמא קטנה: כשהייתי בקורס, שמעתי קצינה מסבירה לחיילים שלה שבכל הקשור לגלעד שליט (שבוי דאז) הערך הצה"לי של "חיי אדם" התפספס.

מותר לקצינה, כמובן, לחשוב ככה. אבל חייבים לזכור שבקורס מלמדים את החיילים שהקצינה שלהם יודעת הכל פחות או יותר ושהיא לעולם לא טועה. מה גם שזה לא ממש חוקי להביע דעות פוליטיות בפורום כזה.

בכל אופן, יש לי שאלה לאותה קצינה: האם מי שלא רוצה לשחרר את גלעד שליט תמורת אלף מחבלים מחשש שהם יהרגו אזרחים - לא מקדש את הערך של חיי אדם?

קצינים שמספרים לי כמה אני תורם למדינה:

כן, חברים, כן. כל משפטי ה"לשרת זאת לא חובה, זאת זכות", "אתם עושים עבודת קודש", "אתם מצילים חיים של אנשים" ו"אתם מגינים על המולדת" הם ערימה של קלישאות חבוטות היטב.

קודם כל, לשרת זאת בהחלט חובה: אף אחד לא שאל אותי אם אני רוצה להתגייס, אף אחד לא הציע לי מענק גיוס של 20 אלף דולר כמו בארה"ב ואף אחד לא ביקש יפה. הודיעו לי חד וחלק: או שתתייצב ביום ובשעה שנגיד לך, או שתלך לכלא. זה שיש אנשים שמשתחררים בדרכים-לא-דרכים מהצבא, ממש לא אומר שהצבא נהיה משהו שעושים מרצון.

שנית, אני מגן על המולדת? לא שמתי לב, כנראה כי הייתי עסוק בכל המסדרים, עבודות הניקיון, עבודות החרטא ועבודות הברטא שאני עושה בכמות שווה בערך לכמות שאני משקיע במקצוע שלמדתי בקורס. מעניין מי נותן לי את כל העיסוקים הנפלאים הללו שנועדו, ככל הנראה, להגנת המולדת? אה, כן. קצינים!

קצינים שמפילים אחריות מבלי לקחת אותה:

יש קצינים שפשוט משקרים לממונים עליהם (ע"ע), ויש כאלו שאם הם מפשלים, זאת לא אשמתם. אם החפ"ש מפשל, זאת בהחלט אשמתו. בד"כ הקצינים הללו חכמים רק בדיעבד (כי בזמן אמת הם טמבלים - ע"ע), ויודעים להגיד לאנשים מה קרה לא בסדר רק אחרי שהדברים קרו, במקום לעצור בעדם מלעשות את הטעות כשהיא מתרחשת. יופי באמת.

קצינים שמחפים על כל הקצינים האלו:

מה פירוש? הקצינים הללו יודעים היטב שכל הקצינים שנמנו פה עד עכשיו הם חבורה של אנשים שהם לא היו יוצרים איתם מגע באמצעות אפילו באמצעות שוקר חשמלי. אבל, בגלל אחוות הקצינים שמושרשת היטב בבה"ד 1, כל טמטום ומעשה נבלה של קצין - כל עוד אינו חמור מדיי - יזכה להגנה של שאר הקצינים.

הקצין חופר בארוחת שישי ומונע מאיתנו לאכול? זה בסדר, שתשכילו קצת.

הקצין מפיל עליך את האחריות לפאשלות שלא אתה עשית? אם תבדוק טוב, תגלה שזאת כן אשמתך.

הקצין רוצה שתנציח אותו? הוא קצין טוב, מגיע לו.

סתמו את הפה ותפסיקו לבלבל את המוח.

ומעל הכל: קצינים שחושבים שאני חבר שלהם:

יש קצינים שעושים את כל אלו, אבל ינסו גם להתנהג איתי בהזדמנויות אחרות כאילו אני חבר שלהם. יש גם קצינים שהם קצינים טובים שחושבים שאני חבר שלהם, או לפחות מתנהגים ככה.

הנה סקופ קטן: אני לא חבר שלכם. אני גם לא אהיה חבר שלכם כל עוד אנחנו משרתים באותה יחידה.

למה? כי חבר אמיתי לא ייתן לחברים שלו טפסי תלונה; לא יצעק עליהם; לא יפיל עליהם את הדרעק שלו וכהנה וכהנה. מאידך, חבר אמיתי גם לא יעמיד את החברים שלו במצב שהוא צריך לעשות את כל זה.

אז אתם מוזמנים לדבר איתי בצורה ידידותית, אבל אל תנסו לשאול אם יצאתי לדייט או מה עשיתי בסופ"ש. באופן כללי אני לא סובל את רובכם, ואתם ממש לא האנשים שאני ארוץ לשתף בדברים הללו.

ואם יש משהו שאני שונא יותר מכל אלו, זה חוגרים ונגדים שמתנהגים עוד יותר גרוע מקצינים. כי אם הקצינים עברו הכשרה בבה"ד 1 כדי להפוך לערימת טמטום כזאת, החוגרים והנגדים מתנהגים ככה באופן טבעי.

מה שטוב ברשימה הזאת זה שלא העלבתי אף אחד: רוב הקצינים שלוקים בתכונות הללו לא ניחנו במודעות עצמית. אם מישהו כן נעלב, אני אחזור שוב על הפראפרזה לדבריה של גולדה מאיר ז"ל: מי שרוצה להיות קצין בצה"ל - מגיע לו.

שבת שלום.

שלום רב לכם.

אז יום אחרי שעסקנו בדברים הכי ישראליים, החלטתי דווקא לעשות משהו מתרבויות אחרות.

כותרת הפוסט הזה היא פתגם אירי שאני מאוד אוהב, שפירושו הוא שאדם יעדיף לדחות את הקץ עד כמה שניתן.

אני מציג לכם פה כמה פתגמים בשפות שונות שאינן עברית (תכירו קצת עולם, מה קרה?), בתוספת ההערות שלי.

בבקשה:

אזרבייג'נית:

קודם כל, כן, יש שפה כזו.

הלשון יכולה להתבלבל ולומר את האמת - קורה.

האדיבות אינה עומדת למכירה - תסלחו להם על הפתגם הזה. זה מימים יותר נאיביים.

אנשים מדוכדכים אפשר למצוא בכל מקום - ובעיקר בישראבלוג.

איטלקית:

לעולם אל תשתין נגד כיוון הרוח - והעיקר אתם חשבתם שהישראלים המציאו את זה...

חמורים לא אוהבים דברים טובים - נראה לי שמי שאמר את זה אף פעם לא ניסה לתת לחמור משהו טוב.

כאשר אתה זורע קוצים, אל תתהלך ללא כפכפים - מומלץ באופן כללי לא ללכת יחפים. לכו תדעו איזה אידיוט זרק שם חצי קילו מסמרים.

מי שיש לו אם, לעולם אינו בוכה - זה מסביר את מרקו...

מי שנולד כקוף לא יכול למות כסוס - יש הנדסה גנטית. נסדר משהו.

אינדונזית:

במקום בו יש סוכר, יש נמלים - אז תעביר מטאטא.

אם אינך רוצה לסבול משיטפון, אל תבנה ביתך על החוף - רק לידיעתכם, אינדונזים יקרים, היום גם בעיר אפשר לסבול משיטפון.

הסכין חדה אך הלשון חדה יותר - מומלץ לזכור למקרה שאין סכין נקי בבית ואתם מתעצלים לשטוף כלים.

אירית:

מזל טוב שווה יותר מיקיצה מוקדמת - כל דבר שווה יותר מיקיצה מוקדמת. מי רוצה יקיצה מוקדמת?! תנו לישון!

חוב הוא חוב, גם אם כבר נשכח - אני דווקא חולק עליכם במובן הזה.

יש לזכור כי גם בעיטה בתחת היא צעד אחד קדימה - יש כמה אנשים שהייתי שמח לעזור להם לצעוד קדימה...

וכמובן: תרנגול הודו אף פעם לא מציע להקדים את חג המולד - הוא יכול להציע, גם ככה אף אחד לא שואל אותו.

אלבנית:

קל לקצץ זנבו של זאב מת - מי הולך לקצץ זנבות של זאבים? אם אין לכם חיים, יש פתרונות אחרים: בלוג, פייסבוק, טוויטר...

עדיף למות בעמידה מאשר לחיות בקידה - במקרה שלי זה נכון. קידה עושה לי כאבי גב איומים.

אם הכלב חושף את שיניו הראה לו את האלה - וכפי שנאמר: ואתא חוטרא...

אנגלית:

דיפלומט הוא זה הזוכר את יום הולדתה של האישה, אך שוכח את גילה - מה שנכון - נכון.

הדיבר האחד עשר: התעסק בענייניך - תסיקו את המסקנות לבד...

פרה איננה מכירה בשוויו של זנבה עד שהיא נשארת בלעדיו - עוד פעם זנבות?

אל תציע עניבה למי שזקוק לחולצה - הנה תיקון: אל תציע עניבה, נקודה. מי שממש צריך את זה שיילך לקנות לבד.

ארמית:

מטבע יחיד בקנקן, מקשקש - רק אני שם לב שכל הביטויים מביאים כל מיני סיטואציות לא הגיוניות? מה מטבע עושה בקנקן, לכל הרוחות?!

בגלל הקוצים נפגע הכרוב - אז בפעם הבאה, תנכש את העשבים.

הגנב על פתח הפריצה קורא לאלוהים - כמו שמישהו אמר פעם: התפללתי לאלוהים לאופניים כל לילה, עד שהבנתי שאני עושה משהו לא נכון. אז גנבתי אופניים, והתפללתי לאלוהים למחילה.

מילוי הכרס אכילה רעה - אם אתם רוצים להישאר רעבים, אני לא אפריע.

שליח עירום ונועל נעליים - שלא יהיה לו קר...

ארמנית:

כאשר הכלה אינה יודעת לרקוד, היא אומרת שהרצפה עקומה - תבדקו, יכול להיות שהיא צודקת...

אל נא תספור שיניו של סוס אשר קיבלת במתנה - ושוב, עליי לקצר את הפתגם: אל נא תספור שיניו של סוס, אתה נראה אידיוט ככה.

בולגרית:

דוב רעב אינו רוקד - גם לא ראיתי דב שבע שרוקד, אבל למה להיות קטנוניים?

ספר לשורך ואיש לא יידע; ספר לאשתך וכל הכפר יידע - אי אפשר לומר שהבולגרים הם תמצית הפמניזם הטהור...

בוסנית:

עץ אגס אינו מניב תפוח - לפעמים גם עץ תפוח לא מניב תפוחים... אולי הייתי צריך להשקות אותו יותר מפעם בשבועיים...

מי שמתעורר מוקדם הוא בר מזל - לך תעשה טירונות ותחשוב אחרת.

גאורגית (גרוזינית):

ארנב מקומי ייתפס ע"י כלב ציד מקומי - על זה אין לי הערה, אבל ממש אהבתי את הפתגם הזה.

הילד נשאל "מה אתה בוכה", הילד עונה "כי זה עובד" - ואללה, פתגמים טובים יש לגרוזינים האלה...

ללשון אין עצם - וטוב שכך.

במדינה שבה אין כלבים, נותנים לחתולים לנבוח - אני חייב להגיע למדינה כזו. נראה לי יהיה משעשע ביותר.

גרמנית:

אפשר לחרוץ משפט של מדינה על פי איכותם של פתגמיה - והמובילה עד עתה: גיאורגיה.

הומור גרמני איננו נושא לבדיחות - כמה בדיחות שחורות אפשר להפיק מהפתגם הזה?

בממלכת החיגרים כל אחד חושב שהוא הולך בסדר - עוד פתגם מעולה.

הירקות הכי טובים זה בשר - צמחונים זה אאוט.

דנית:

הרע אינו טוב לעולם, אלא אם כן קורה הגרוע יותר - בקיצור, תפסיקו לקטר.

אם אתה גר בבית זכוכית, אל תזרוק אבנים - אין ספק שהרבה אנשים מקשיבים לפתגם הזה והולכים לגור בבתים מחומרים אחרים...

הולנדית:

מוטב חצי ביצה מאשר קליפה ריקה - נכון ביותר מהקשר אחד...

לשתוק זה להסכים - עוד פתגם מוצלח.

הונגרית:

חיקוי זו תכונה של קופים - לך תגיד את זה לטוביה צפיר.

כשאדם מדבר על עצמו הוא לא מוצא את השבב, כשהוא מדבר על אחרים הוא מוצא אפילו את הקורה - כשאני מדבר על עצמי אני לא מוצא לא שבב ולא קורה, אני כבר מוצא אסם.

מי שזורק עליך אבן תזרוק לו לחם - נוצרים טובים.

תפר את השכל של עצמו - מנתח מוכשר, אין מה להגיד.

הג'נטלמן נשאר ג'נטלמן גם בגיהינום - מאחר שאני חושב שג'נטלמניות זו המצאה של שוביניסטים עם רגשות אשם, אני לא מתפלא שהג'נטלמנים מגיעים לגיהינום.

עסק טוב לא צריך פרסום - כמו שניתן לראות בערוצים המסחריים, חסרים לנו עסקים טובים.

מי שאני לא מוצא חן בעיניו שלא יסתכל עליי - קפיש?

טורקית:

כלב שרוצה לנשוך אינו חושף את שיניו - נסיוני מראה אחרת.

מי שאוהב ורדים יתגבר על הקוצים - ומי שעצלן מדיי בשביל להתגבר עליהם, יקנה ורדים מפלסטיק.

יוונית:

מוטב לקשור את החמור מאשר לחפשו - אותו דבר נכון לגבי אופניים.

כלב רע לעולם לא מת מרעב - לא, הוא מת כי יורים בו.

חתול עם כפפות אינו לוכד עכברים - היום חתולים באופן כללי מתעצלים ללכוד אותם. אפשר לשים להם כפפות ללא חשש.

האפיפיור מברך קודם כל את זקנו - אז מה עושה בנדיקטוס?

יידיש:

טלאי מכוער טוב מחור יפה - אני מעודי לא פגשתי בחור יפה.

כשילדה ענייה הולכת לרקוד, הנגנים הולכים להשתין - שלפוחית רגיזה? יש לזה פתרונות היום.

תמיד שכלנו בא במאוחר אלינו - אם בכלל.

אם אוכלים דווקא חזיר, שייזול מהפה ריר - יורשה לי להגיד: חזיר זה טעים.

מתרחש אצלה כמו במיטה של הרבנית - אאוץ'.

מזנב חזיר אי אפשר לעשות שטריימל - הנה עצה: אל תעשה שטריימל.

הראש עובד אבל הלשון שוכבת בחדר לידה - אוקיי, אני לא רוצה לדעת מה הלשון עושה לבד בחדר לידה.

אילו כולם היו מושכים באותו כיוון העולם היה מתהפך - נשמע כמו הסנאטור שניסה לנמק למה לא להכניס כוחות צבאיים לגואם.

ילדים קטנים לא מניחים לך לישון, ילדים גדולים לא נותנים לך לחיות - ולכן כולם מחכים שהילדים שלהם יגיעו לגיל 18, יילכו לצבא ויעופו מהבית (אלא אם כן יש להם ילד ג'ובניק שעושה יומיות).

אתה הולך ללמד את אביך לעשות ילדים? - אבא, תכיר, מבחנה.

רק חד גדיא נשאר תמיד באותו המחיר - שוק חופשי, לא?

הוא כל כך טהור שהוא ישתין שמן זית - עכשיו הבנתם למה משתינים בחומוס?

יפנית:

אפילו בודהה סולח רק שלוש פעמים - בחור קשוח, אין ספק.

לטינית:

אף אחד לא חייב לשמור התחייבות בלתי אפשרית - פתגם מעולה נוסף.

תוסיף קצת לקצת ותהיה לך ערימה גדולה - המקבילה הסינית: גרגר אורז אחד יכול להטות את הכף.

לאהוב את המולדת זה חוקנו - מישהו אמר ממשלת ימין?

הנשרים לא צדים זבובים - שינסו (אבל בכל זאת, פתגם מוצלח).

תקשיב לצד השני - אז אחרי פתגם מגוש הימין הנה גם משהו מגוש השמאל.

הרועה הטוב גוזז את כבשיו, לא מצליף בהן - למי שתוהה מה הפשר, מדובר באמרה של הקיסר טיבריוס כשאמר למושלים לא להכביד על העם במסים. בחור טוב הטיבריוס הזה. עשה לי חשק לטבריה עכשיו.

מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו - ביטוי מפורסם, שפירושו אדם שדבק בדעותיו ומשמיע אותן באופן חוזר ונשנה. רוצים לדעת מה הקשר? תקראו ספר (אבל לעצלנים שבכם: קאטו הזקן נהג לסיים במשפט זה את נאומיו).

ככל שגדלה השחיתות במדינה כן ירבו חוקיה - מישהו צריך להסיק מסקנות?

רופא, רפא עצמך תחילה - או במילים אחרות: אל תגידו לנו להתחסן משפעת החזירים אם אתם לא עושים זאת בעצמכם.

עשבים שוטים ממהרים לגדול - המקבילה הלטינית לביטוי "להרוג אותם כשהם עוד קטנים", רק תרבותי יותר.

סינית:

עדיף להדליק נר מאשר לקלל את החשכה - למה לא לעשות את שניהם גם יחד?

בבואך להכות כלב ברר קודם כל מי אדוניו - הנה רעיון מוצלח יותר: תפסיק להכות כלבים, זה לא יפה.

להרוג את הכלב לא ירפא את הנשיכה - תפסיקו להתעלל בכלבים! זה לא התאילנדים שאוכלים אותם?!

חפור את הבאר לפני שתהיה צמא - מה שנכון, נכון. גם ככה החפירה תצמיא אותך.

אל תשתמש בגרזן כדי לגרש זבוב ממצחו של חברך - כן תעשה את זה לקצין המיון האידיוט בבקו"ם.

חפש חוכמה ואפילו בסין - צנועים המלוכסנים האלה, הא?

שיטה קבועה איננה שיטה - הא?!

אם ברצונך לאכול ארוחת ערב, אל תעליב את הטבח שלך - ואם אתה רוצה מדים מתאימים, אל תרגיז את האפסנאי שלך.

ספרדית:

ספרים מפריעים לטיפשות עיקשת - איפה ה"לייק" כשצריך אותו?

זהירות היא לדעת להסתיר את מה שאינך יודע לתקן - לא, זה לא נקרא זהירות, זה נקרא כסת"ח.

עד כמה יפה לא לעשות דבר ואחר כך לנוח - ג'ובניקים...

מי שיספר לך דברי רכיל יספר דברי רכיל עליך - בקיצור, תפסיקו לקרוא כבר מדורי רכילות (זה באמת זבל).

ההרגל מתחיל כחוט משי ונהפך לכבל של פלדה - יפה.

מי שרוצה דגים, חייב להירטב - או שהוא הולך לסופר...

סרבית:

בטח בעצמך ובסוסך - ומומלץ שתמצא עוד כמה אנשים לבטוח בהם.

ערבית:

מי קפץ?

הרוצה אישה יפה, חכמה ועשירה - רוצה שלוש נשים - זה לא משפט של אוסקר ויילד?

כל כלב בא יומו - איך אפשר לעשות רשימת פתגמים בלי הביטוי המוכר?

הבטחה ענן והפעולה גשם - ציורי משהו.

כאשר אתה יורה את החץ של האמת אנא טבול את חודו בדבש - אין צורך בהסבר, אני מניח. אני אימצתי.

בטח באללה, אך אל תשכח לקשור את הגמל - אימרה שגם אתאיסטים ישמחו לאמץ.

לדבר על מעשה טוב זה לגרום למותו - יש כמה אנשים שאני חייב לספר על הביטוי הזה.

כדי למכור אמור דברים טובים, כדי לקנות אמור דברים רעים - אימרה כזו באמת שיכולה לצמוח רק בשוק הערבי.

כשנולד האקדח מתו הגיבורים - והעיקר אמרתם שאין ערבים שוחרי שלום.

זיקית איננה עוזבת את העץ, אלא אם כן ישנו עץ אחר - לפעמים תסתפק גם בשיח...

חוש הומור כמוהו כמוט העוזר לנו ללכת על חבל הלוליינים של החיים - או בקיצור, הצחוק טוב לבריאות, אז תחזרו לביקור נוסף.

פתגמים כמוהם כמנורה המאירה את החיים - נראה לי סימבולי משהו להכניס את הפתגם הזה.

פולנית:

פתגמים ליושבים לבד בחושך.

אורח רואה במשך שעה אחת יותר מהמארח במשך שנה שלמה - פתגם חזק, אין ספק.

מוטב בתולה אחת מאשר עשר אלמנות - הגרסא השוביניסטית ל"ציפור אחת ביד".

צלחת מקושטת אינה משמשת לאוכל - כזה דבר רק פולנים יכולים להמציא...

אהבה ללא קנאה כמוה כפולני ללא שפם - למה נראה לי שהמקור זה "פולני לא ממורמר"?

פורטוגזית:

כל הדברים הנעימים הם חטאים או מזיקים לבריאות - נשמע כמו דיאטנית.

פרסית:

בלי בדיחות גרעין.

בא לסדר לה את הגבות ועקר לה את העיניים - גם לו יש בעיות קואורדינציה?

העיוור לועג לקירח - למרות שהפתגם עצמו חביב ביותר, השאלה הבאה חייבת להישאל: כיצד יודע העיוור שעומד מולו קירח?

אם התרנגול לא קורא, אז לא יהיה יום? - נשמע כמו משהו שהמורה אומרת לתלמיד המאחר שמאשים את שעונו המעורר.

צ'כית:

אחרי הקרב, כל אחד הוא גנרל - כמה בדיחות הייתי אומר על זה לולא האיסור להביע דעות פוליטיות בעת שירות בכוחות הביטחון.

הטיפש וכספו ייפרדו במהרה - ספר את זה לפנינה רוזנבלום.

צרפתית:

גם אם תרחץ עורב הוא לא יהפוך ללבן יותר - שמתי לב שבכל התרבויות לא מסמפטים עורבים.

כאשר הכבשים כועסות הן גרועות יותר מזאבים - הייתם מצפים ממשפחת המלוכה הצרפתית להבין את זה לפני המהפכה, לא?

קרואטית:

אל נא תצייר את השטן על הקיר - ואם אני בלוגר מדוכדך שחותך ורידים וסוגד ללוציפר?

אמור על המתים רק את הטוב ביותר - אז ככה: סטלין היה קסם של בחור...

רומנית:

הכפר בוער והסבתא מסרקת את שערותיה - אם זה המצב, תבדקו שאין לה אלצהיימר או משהו כזה.

למי שעובד קשה יש כל מה שהוא רוצה. למי שגונב ואינו נתפס, יש בדיוק אותו דבר - אופטימי משהו.

רוסית:

צחוק בלי סיבה הוא סימן לטיפשות - תמיד תבדוק שאין משהו שהוא יודע ואתה לא.

אפילו חתולה יודעת להעריך מילה טובה - החתולה שלי מעריכה בדיוק דבר אחד: אוכל.

אין דבר כזה אישה לא מספיק יפה. יש דבר כזה לא מספיק וודקה - או במילים אחרות: לא ישראל המציאה את מיתוס הרוסי השיכור.

שבדית:

ביטויים ברוח איקאה ו-H&M.

כשהעיוור תומך בפיסח, שניהם מצליחים להתקדם - עד שבא המנייאק ששם להם רגל.

דגים מכוערים נמצאים במים רדודים - יכולתי לחשוב על אלגוריות מוצלחות יותר, אבל ניחא.

תאית:

לאדם קירח יש מסרק - גרסא מרעננת ל"אלוהים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים".

הוודאות היחידה; אין בנמצא דבר ודאי - לכל כלל יש יוצא מן הכלל.

המשך יום טוב.

עדכון: לאחר שהפוסט הזה הגיע למומלצים (ותודה למי שטרח), החלטתי לאחד את שני הפוסטים שאמורים להיות לפוסט אחד גדול, אז תיהנו.

כמו שהבטחתי, הרי תחזית לעשור הבא (לסיכום העשור החולף).

אמנם, נכון, ישנם כאלו שמנסים לתקן ולומר שצריך להתחיל את הספירה מ-1 ולא מ-0 (משהו אומר לי שמתכנתי מחשבי משועממים אהבו את המשפט שאמרתי זה עתה), ושלמעשה המילניום התחיל ב-2001, ושהעשור הבא יתחיל ב-2010. ואני שואל: למי אכפת? הרי ספירת השנים הזו למעשה קיימת כדי להקל בתארוך דברים (נסו פשוט לתת מספר לכל יום מתחילת הספירה הנוצרית ותראו כמה טוב שיש מספור לשנים), והחודשים קיימים כדי להקל על הספירה בתוך השנים עצמן. כמו כן זה קיים על מנת להקל על ציון החגים והמועדים (הן בספירה הנוצרית, הן ביהודית, הן במוסלמית והן בסינית והן בחייזרית. אף אחד לא יודה בזה אבל זו המציאות. אם זו המצאה של אלוהים או של האדם, שכל אחד יחליט לעצמו). בקיצור, אין חשיבות של ממש לשנים הללו, וזה ממש לא משנה אם העשור החדש יתחיל מחר או מחר בעוד שנה: זה לא ישנה התנהגות של אנשים: הטרור ימשיך, מחדלי התעופה בנתב"ג יימשכו בגלל הכסת"ח, פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני לא יימצא (כלומר, יימצא מתישהו, אבל לא הודות לכך שחלף לו עשור), ש"ס ימשיכו בשנור, בג"צ יצטרך להמשיך לבטל חוקים של הכנסת כי לכנסת לא ממש אכפת מזכויות האדם והאזרח, והפוליטיקאים כרגיל רק יבדקו איך הם יכולים לקבל עוד כספי ציבור לכיסם. בקיצור, היחידים שחושבים שיש משמעות לתאריכים על התנהגות האדם הם אסטרולוגים, ולאף אחד לא ממש אכפת מהם.

אז אני שואל: אז בסדר, העשור לא יתחיל מחר, אז מה? זה משנה משהו? לא. אז תנו לנו לציין תאריך מיותר בשקט (חוץ מזה שכאגואיסט שכמוני אני מתחיל את העשורים מתאריך הולדתי ב-1990).

ועכשיו, לתחזית:

• אהוד ברק יעבור לליכוד אחרי שהעבודה לא תעבור את אחוז החסימה, יבין שהם לא מספיק בטחוניסטים בשבילו ויחבור לישראל ביתנו, משם ישים כיפה ויעבור לבית היהודי, אחרי שהוא יחסל גם אותם הוא יהפוך ליו"ר האיחוד הלאומי, אז הוא יחזור לגמרי בתשובה ויעבור ליהדות התורה (הוא ירצה לש"ס, אבל ש"ס עושה "אפליה מתקנת" נגד אשכנזים). כשגם המפלגה הזו תאבד מנדטים בגללו (הוא יכול לגרום לבעת' לאבד מנדטים), הוא יחזור בשאלה ויצטרך למרצ, אחר כך ינסה לחבור למקומו הטבעי בקדימה, ואחרי שהוא יפיל את כל רשימת המפלגות הזו, על הכנסת ישתלטו ש"ס והמפלגות הערביות.
• מאיר שטרית ישתתף בפריימריז לרשות קדימה, ינצח, ואחר כך גם ינצח במירוץ לראשות הממשלה. כשזה יקרה הוא ישמיד כל חלקה טובה במדינה, ובשביל להיפטר ממנו יהפכו אותו לנשיא המדינה. הוא כמובן לא יקלוט שעובדים עליו (סליחה, לא יקלוט. נקודה) וישמש כנשיא המדינה. שם הוא ייתן חנינה לכל בכיין שטוען שבגלל שהוא מרוקאי אז מענישים אותו על זה שהוא בסך הכל רצח מישהו שקרא לו "בן זונה", ומשם כבר לא יהיה איך להיפטר ממנו עד סוף הקדנציה שלו. בקיצור, הוא יגרום לנו להתגעגע לביבי ולמשה קצב.
• בנימין נתניהו ימשיך בזגזוגיו, לא יצליח להיבחר לראש ממשלה פעם שנייה ברציפות, יפרוש לחודשיים מהפוליטיקה ואז יחזור להציק לנו שוב. אחרי הקדנציה הכושלת של מאיר שטרית כראש ממשלה הוא ייבחר לראש ממשלה פעם שנייה, ידבר על ריבונות ישראלית אבל ינסה להפוך אותנו למדינה ה-51 של ארה"ב, אבל לא יצליח. זו תהיה הקדנציה האחרונה שלו כראש ממשלה לאחר שבבחירות הבאות ש"ס והמפלגות הערביות ישתלטו על המדינה הודות לקומבינות של ברק.
• אלי ישי יהפוך לקראת סוף העשור הבא לראש הממשלה הודות לשטרית וברק. הוא יקים קואליציה חרדית-ערבית, יחד עם בל"ד ורע"ם-תע"ל (את חד"ש השמאלנים הדמוקרטים הללו הוא ישאיר באופוזיציה), ויהפוך את המדינה לשילוב עצוב ומוזר בין מדינת הלכה וחליפה איסלאמית נוסח איראן. יותר מאוחר אלי ישי יבטל את הדמוקרטיה ויהפוך את הרב עובדיה יוסף למלך ישראל. המלך החדש יבטל פה את הספירה הנוצרית ואז כבר לא נוכל להמשיך לעשות סיכומי עשור.
• אחמד טיבי יהיה השר לענייני ערבים (או בשם הרשמי שראש הממשלה ישי ייתן לזה: השר לענייני ערבושים מסריחים ולענייני עמלק). הוא יחליט שכל ערבי שלא עושה שירות לאומי הוא גיבור ישראל וכל מי שכן עושה הוא כופר שיש לסקול אותו. כתוצאה מכך ראש הממשלה ישי יחליט שכל החילונים מחוייבים להתגייס לכל חייהם בגיל 13 (על פי תאריך עברי, כמובן), הדתיים והחרדים האשכנזים יצטרכו לעבוד ולשלם מסים למדינה, והדתיים והחרדים הספרדיים ימשיכו לשנורר את המדינה, אבל הפעם יכריחו אותם. טיבי ישאל "ומה עם הערבים?", וישי יענה לו "אחמד, איך אמרנו שקוראים להם?", וטיבי יגיד "ומה עם הערבושים המסריחים והעמלק?", ישי יגיד "לים", ובכך טיבי יסיים את חייהם של ערביי ארץ ישראל.
• כצל'ה יצליח בדרך לא דרך להשתחל שוב לכנסת החרדית-ספרדית-ערבית, למרות היותו אשכנזי, ויהפוך לשר הביטחון. כשר הביטחון הוא יחליט לכבוש את ארץ ישראל השלמה. המבצע יגרוף הצלחה בכיבוש ירדן, אך בגלל שהאמריקאים עוד לא ייצאו מעיראק עד אז, הכיבוש לא יגיע עד הפרת והחידקל. כצל'ה ימליץ לשר לענייני הסכסוך הישראלי-פלסטיני (או בשמו הרשמי: הישראלי-עמלקי. בכל זאת, אלי ישי נותן את השמות), נסים זאב, להעיף את כל הפלסטינים והאוכלוסייה הירדנית הכבושה לעיראק, וכך יקיץ הקץ על הסכסוך.
• מחמוד אחמדינג'אד יחד עם משטר האייתוללות יהיו בסכנת הפיכה רצינית. על מנת לסיים את המהפכה אחמדינג'אד יחליט להפציץ את ריכוזי ההפגנות בפצצות אטום, עד שייגמר הארסנל. כתוצאה מכך לא יהיו לאיראנים ראשי נפץ גרעיניים או טילים שיכולים לאיים עלינו, ויחד עם הסיום של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הבטחוניסטים של ישראל יישארו בלי משהו להתריע מפניו, וכך הם יפשטו את הרגל. אחמדינג'אד יתחיל בייצור חדש של פצצות גרעין, וכמו בסיפור הפיקטיבי על מלחמת העולם השלישית, בנו יהיה נשיא איראן החדש שישלוט בעיקר על שטחים מלאי נשורת גרעינית.
• ולדימיר פוטין ישתלט על רוסיה ויחזיר אותה לימי סטלין העליזים. הוא יתחיל במלחמה קרה נוספת, ינסה להחזיר את ברית המועצות ובאופן כללי יאיים בהשמדת העולם.
• בכוכב נולד 42 יזכה הרב עובדיה (הוא המלך, בכל זאת), ובאח הגדול 10 נזכה לראות סוף-סוף את הסוף של הזניית התרבות הישראלית (בעיקר כי המלך עובדיה יאסור על כך).
• אנשים יעבירו את החיים שלהם לפייסבוק, טוויטר וישרא-בלוג, וישכחו שיש חיים שם בחוץ.
• כדור הארץ יתמיד באסונות טבע, כי יימאס לו מאיתנו לגמרי.
• והממשל האמריקאי, עם כל הנשיאים שיהיו לו, עדיין יחשוב שהשמש זורחת לו מהתחת וינסה לנהל את העולם כמו שהוא רואה לנכון.

עשור שמח!