הנושא החם אולי אמר שהוא לא מעוניין בסיכומי שנה 2006, אבל הוא על הזין, וסיכום השנה בכל זאת ייצא לדרך.

קודם כל נודה לכם על שלא עזרתם, ועכשיו אפשר להתחיל (האירועים פה הם לא בסדר כרונולוגי):

• האירוע המשמעותי של שנת 2006 הוא מלחמת לבנון (צרור בדיחות שלם בפוסטים של חודשי יולי אוגוסט) - בוא הבנו שאחת מדרישות הממשלה היא שכל מי שיישב בה יהיה דגנרט, אולמרט ופרץ ממלאים את הכללים.
• אירוע משמעותי נוסף הוא יציאת האלבום החדש של נינט שהוכיח לנו שני דברים:

1. יש הריונות יותר ממושכים מהריונות של פילה.
2. גם כשההריון כל כך ממושך, התינוק עדיין יכול לצאת מפגר.

• הבחירות שהיו הן גם אירוע חשוב מאוד. גילינו שיראלים לא אוהבים להצביע.
• העובדה שהגמאלים זכו בכל כך הרבה קולות רק מראה שכל מה שהמפלגות הגדולות צריכות זה איזה תרח זקן שיידבר במקומן, וזה כבר יעשה את העבודה.
• העובדה שהגמאלים זכו בכל כך הרבה קולות גם מראה שהבוחר הישראלי הוא פתי.
• לא נשכח את כל אנשי התקשורת שמלאו את ארצנו לאחר ההתקף השני של אריאל שרון. מסתבר שלא רק בארץ אנשי התקשורת הם כמו חיות.
• לא נשכח שצילמו בסאן את קנצלרית גרמניה לבושה בבגד ים. תנחומים לכל לוקי ההלם.
• אורי גלר הגיע לארצנו כדי להוכיח שוב את מה שדודו טופז הוכיח מזמן: גם אם אתה זקן ועילג אתה יכול לקבל שלושים אחוז רייטינג.
• לא נשכח את המונדיאל שהיה השנה. צרפת הוכיחה לנו שלמרות שיש לה צבא עלוב, בכדורגל היא עוד מסוגלת להגיע לשלב הפנדלים.
• סטיבן הוקינג הגיע לביקור בארץ, כדי לבדוק מה יהיה אפשר לעשות אם השטח אחרי שאיראן תשטח אותו. ברצינות, מה יש לפיזיקאי גדול כמוהו לעשות פה כבר?
• לא נשכח את הרעלת הסוכן ע"י רוסיה. ארה"ב עדיין לא מבינה למה חרגה רוסיה ממנהגה לשלוח אנשים לסיביר.
• אסיפת מכחישי השואה בטהרן שארגן אחמדניג'אד זכתה לגנאי מצדה של אירופה ("כזאת הצלחה לא מכחישים"), של אמריקה ("אחרי שדפקנו כזה איחור במלחמה, איך לא היה דבר כזה?"), ישראל ("אנחנו מרוויחים ים כסף מהדבר הזה") ומאנשי איראן ("אנחנו מנסים לבנות פה כור אטומי, דמאט!").
• סדאם חוסיין נתלה בסוף השנה וזכה לגינויים מצד ארצות ערב ("הוא היה טרוריסט ששימש השראה לכולנו"), גרמניה טענה שהיא מתנגדת לעונש מוות ("להרוג אדם אחד בכל פעם זה נורא לא חסכוני") ולצהלותיה של התקשורת.
• מוסלמים עשו פיגוע בתאילנד בסוף השנה. לטענתם היה מדובר רק בזיקוקים.
• לא נשכח את הפסקת האש עם עזה, מה שאומר שהם יורים עלינו קסאמים בלי שאנחנו מגיבים (אבל זה לא כל כך נורא).
• פרץ הפך להיות שר ביטחון. עכשיו כבר ראינו הכל.
• נתניהו שיכתב את ההיסטוריה ככה שהיא תתאים יותר לביוגרפיה שלו. אם הוא יכול, גם אחמדניג'אד יכול.
• אולמרט שבר את העמימות שלנו בקשר לאטום. גם קודם ידעו, אבל עכשיו זה רשמי.
• דבריו של אולמרט הוצאו מהקשרם. גם הדברים של ביב מאז ומעולם הוצאו מהקשרם, וגם אצלו אף אחד לא אכל את זה.
• התעקשנו לא לקרוא למלחמת לבנון מלחמה. אז נא להתפלא שאין לכם פיצויים.
• דץ ודצה התגרשו. אם היה אכפת לי היה בא גם הפאנץ' ליין.
• סימנו שנה להתנתקות מעזה. זוכרים איך לפני שנה וקצת הימנים קראו לחיילים ולשוטרים נאצים? זוכרים איך זה קורה גם היום?
• בני סלע ברח ונעלם לשבועיים. המשטרה באותו זמן מסרה שלא יחשבו שבגלל שהיא מחפשת איזה אנס נמלט היא תתחיל לטפל בכל אחד שבא להתלונן אצלה.
• תפסו את רוצח הילדה מקצרין אך הוא חזר בו. המשטרה מודיעה שלמרות שהיא ממשיכה בחקירה, עדיין אין זה אומר שאפשר להתלונן אצלה על זה שגנבו לכם את האוטו.
• שוחד שחקני הכדורגל, אי אפשר לשכוח. שחקני הכדורגל מבקשים למסור שהם משחקים גרוע גם ככה ושהם חשבו (שחקן כדורגל חושב=הישג) שהשוחד זה שי לחג האילנות.
• המון מחזות זמר יצאו השנה ("המפיקים", "הלהקה", "ברנשים וחתיכות", "מי שחלם" ועוד...), ולאחר הכשלון שלהם למדנו שני דברים:

1. לא כל מה שהולך באמריקה הולך בארץ.
2. רוב השחקנים הישראלים לא יודעים לשיר.

• גם המון סרטים ישראליים יצאו השנה. עאלק אין תקציב.
• "אדמה משוגעת" נשלח לייצג אותנו באוסקר. החלטה משוגעת.
• בפעם הראשונה בפרסי אופיר שני סרטים זכו בקטגוריית "סרט השנה". השנה היו שני סרטים ישראליים שלא היו דפוקים לגמרי.
• כולנו ראינו איך נתניהו הסתיר את אשתו שרה. כזה כיעור כל אחד היה רוצה להסתיר.
• נתנו ליגאל עמיר להתייחד עם אשתו לריסה. אולי תתנו לעמיר פרץ להתייחד עם רוצח שכיר?
• לריסה עדיין מסרבת להודות שהיא מתחתנת עם יגאל עמיר רק כי יש לה שם משפחה מעפן.
• ג'קו אייזנברג אמר כמה דברים שהוא לא היה צריך לומר והוא התנצל: "דבריי הוצאו מהקשרם, סליחה".
• גם השנה יהודים מתלהמים על כך שחוגגים את הסילבסטר. מתי אנשים יבינו שחוגגים את ראש השנה האזרחי ולא את היומולדת של הרוצח יהודים האפס הזה? חוץ מזה הוא רצח כי היו לו הורים מתעללים: מי קורא לבן שלו על שם חתול של הלוני-טונס?
• ליברמן שבהתחלה היה באופזיציה הצטרף לקואליציה והפך לשר לענייני איומים אסטרטגיים. בגלל שהוא נראה כמו איש רציני מעניין שהוא עדיין חי.
• איראן המשיכו לעבוד במרץ על האטום. ארצות המערב רוצות להודיע שהן יכעסו מאוד אם איראן תמשיך בכך ואולי אפילו תכוון אליה אצבע.
• ארקדי גאידמק עזר להרבה אנשים בצרות לברוח מהבית ולנפוש בכל מיני מקומות בארץ. קידום תיירותי משמעותי.
• וכמובן שלא נשכח שפתחתי את הבלוג שלי השנה. הרבה בדיחות קרש נכתבו פה מאז מרץ.
• וכמובן שהוכחתם את עצמכם ארבע פעמים בערך שכל פעם שמבקשים ממכם עזרה בלקבל רעיונות אתם מעוניינים לא לעזור.

שנה אזרחית טובה לכם.

לכבוד חברי המשלחות לפולין שחלקן נוסעות היום לשם, הרי כמה בדיחות על פולין, על פולנים ועל שאר ירקות:

סיפור קטן: איך הכל התחיל?

היה היה לו מכין גפילטע פיש זקן וחביב שחי באירופה שאיש לא אהב את הגפילטע שלו, בגלל שגפילטע זה לא כל כך טעים להרבה אנשים.

אבל היו שתי קבוצות שכן אהבו את הגפילטע שלו: היהודים האשכנזים ואיזו קבוצה של פסיכיים, שאצלם הגברים התלוננו על כל דבר והנשים היו ממש דאגניות לילדים שלהם.

אותו זקן היה אנטישמי מופלג, אבל בגלל שהיהודים האשכנזיים היו חצי מפרנסתו, הוא לא צעק עליהם "יהודים! יהודים!", אלא הוא רק ניסה לרמות אותם במשקל הגפילטע. כמובן שכל הטריקים שלו לא הצליחו כי יהודים זה עם מפותח שלו ה' כן נתן את הוראות השימוש לשכל, אבל הרבה יהודים הם עדיין טיפשים, כי ההוראות היו ביפנית.

יום אחד אמר האנטישמי הקטן (והחביב, עדיין) קם ואמר: "יש בכל זאת לא מעט אנשים שאוהבים את זוהמת הדגים הזאת שאני עושה וקורא לה אוכל! את היהודים האלו אני לא אוהב, כי אני לא אוהב אשכנזיים באופן כללי. אבל השאר חייבים להיות עם אחד ומאוחד! גם ככה כל הגברים שקונים וכל הנשים שקונות מתנהגים באופן זהה! אבל איך נקרא לעם הזה? אני יודע! פולנים לאנשים ופולין לארץ שנכין! ע"ש אותו אידיוט שנתן לי את המתכון לגפילטע ושמו היה פולן!"

וכך קנה לו הזקן בעל החזון חלקת אדמה ענקית, ותקע על גבולותיה שלטים בהם נכתב "דרושים אנשים שאוהבים גפילטע פיש להקמת מדינה חדשה".

לא מעט פולנים הגיעו וקיבלו תעודת זהות, אך היהודיים האשכנזיים נאלצו להישאר בחוץ כי הם היו אשכנזיים. למזלם של היהודים היה להם גם איזה ילד אחד בשם הרשלה. מה עשה הרשלה? גזר את הפיאות, הוריד את הכיפה, נכנס וקיבל תעודת אזרחות. עשו כמוהו כל שאר האשכנזיים וקיבלו אזרחות פולנית, ואז הם חזרו לגדל את פיאותיהם והחזירו את כובעיהם. כשהזקן התעצבן עליהם וביקש שיעזבו הם אמרו "זין עליך! יש לנו אזרחות פולנית!"

ולכן עד היום יש המון פולנים אנטישמיים.

שימו לב: הסיפור הזה לא נכון משום בחינה, וכל מי שישתמש בסיפור הזה בבגרות בהיסטוריה במידה ושואלים "איך הוקמה פולין?" הוא אידיוט מושלם והוא יקבל תעודה שמעידה על כך.

ועכשיו כמה עובדות היסטוריות נכונות:

לאחר מלחמת העולם הראשונה, בה מדינת פולין לא הייתה ממש כי היא נכבשה ע"י לא מעט גורמים, החליטו בהסכמי וורסאי להקים מחדש את מדינת פולין. הפולנים אבל כמובן לא הסתפקו בשטח שניתן להם והם רצו עוד ועוד ועוד. לא פלא שהיטלר לא אהב פולנים: איך אפשר לאהוב עם שכשנותנים לו מתנה הוא ישר מבקש העלאה?

לאחר מלחמת העולם הראשונה היו שנתיים בפולין הדמוקרטית שבהם התחלפו כ-15 ממשלות, כלומר בממוצע פחות מחודשיים כל אחת. תגידו לי אתם עושים צחוק? אפילו אהוד ברק הצליח להחזיק יותר מכם.

באיזשהו שלב החליט אחד מהגנרלים של המדינה של הפולקה, יוזף פילסודסקי, החלטה גורלית. לפני שאני אומר לכם מה הייתה החלטה קחו בחשבון שפילסודסקי היה כמו מתנחל פולני: מאמין במדינת פולין השלמה, שתי גדות לנהר שלהם ועוד כמה זבלים כאלו ואחרים. יוזף פילסודסקי, שהיה איש צבא, החליט לכבוש את כל שטחי פולין, והוא כבש את ליטא ועוד איזו מדינה, אבל הצבא הרוסי עצר את הצבא הפולני במהירות והגיע כמעט עד לורשה, והוא היה מגיע לשם לולא עזרת צבאית צרפתית. לאחר קריאת הפוסט הזה ניתן להבין שצרפתים זה לא בדיוק עם שיודע להילחם. אז אני רוצה לשאול שתי שאלות: רוסיה: לאיזה מצב הגעת שצבא צרפת מצליח לעצור אותך? פולין: לאיזה מצב הגעת שאת מבקשת מהצרפתים עזרה?!

במלחמת העולם השנייה צבא פולין החזיק מעמד כמול הצבא הגרמני שלושה שבועות. היהודים בפולין שהתמרדו הצליחו להחזיק כחודש מול אותו צבא. הרי לכם ההוכחה שהפולנים צריכים לסגור את הבסטה ולתת את השליטה למי שיודע מה לעשות איתה. ולא, אולמרט הוא לא אחד כזה.

בזמן המלחמה כיהנו בממשלת פולין נשיא וראש ממשלה שהיו אחים תאומים. לעוד מישהו יש תלונות על העסקת קרובים בישראל?

כמה בדיחות על פולנים שלא אני המצאתי:

גנב אחד פורץ לבית של זוג פולנים באמצע הלילה ומעיר את הבעל. הבעל מדליק את האור ורואה את הגנב. הגנב שולף אקדח ואומר: "תן לי את כל הכסף שלך!"

"יש לי בררה?" שואל הפולני.

"כן," משיב הגנב, "הכסף או החיים."

"אז הכסף," אומר הפולני ונותן לגנב את כל מה שהיה לו, והגנב מסתלק.

"איזה איש נחמד," אומר האיש לעצמו כשהוא מכבה את האור וחוזר לישון, "נותן לי בררה בין הכסף לחיים, לא כמו אשתי שלוקחת לי את שניהם."

אבא פולני: "לא, את לא יכולה להתחתן איתו. הוא עני, הוא גיבן, הציקו לו בגן ויש לו בעיות הרטבה. והוא גם לא גומר."

בת פולניה: "אבא, לא אכפת לי מהכסף או מהמראה שלו, או מהתפקוד המיני שלו, העיקר האופי."

אבא פולני: "אני חושב כמוך, אבל לא נראה לך שהוא סבל מספיק?"

והרי מסר לכל יוצאי המשלחת לפולין: להביא אתכם הרבה כסף (כל האירופאים הם יקרנים), מוזיקה משלכם (כנגד מוזיקת הפולקה) ותרסיס מדמיע כנגד כל אנטישמי (הסטטיסטיקה שלי מראה כי כל פולני שלישי הוא אנטישמי) שיהיה שם.

נסיעה מהנה ותביאו לי מזכרת, זונות.