אני לא יכולה לנפץ את החומות שאתה בנית. זה אתה שצריך לעשות את העבודה הזו בעצמך. אדם לא יכול להשתנות מבלי שירצה בכך, ולא משנה כמה האחר יאמין בו. זה שיעור שלמדתי ממך.
לפעמים דרך טובה לנפץ חומה היא כן להכיל את האמונות שלך, והחומות יהיו חייבות או להתרחב סביבן או פשוט להתפרק. אין לי מפה להוכיח לך את טענתי. כנראה שלפעמים לומדים בדרך הקשה, בה הולכים המון פעמים לאיבוד אבל בסוף מגיעים ליעד.
אתה חייב לקחת אחריות על עצמך, למצוא את עצמך, להחליט מה אתה רוצה. להאמין חזק, לעשות מעשים מתוך אמונות אלו. אולי בסוף זה יקרה. ואולי זה לא יקרה, אך זה לטובה.
בכל מקרה מה שאני מנסה לומר, שמניסיוני - השינוי מתחיל מבפנים, ורק אח"כ נעזר באחרים.
זה לא יעזור אם אלמד אותך לריב ולהתפייס' מבלי שתרצה בזה. זה גם לא יעזור אם תדע עכשיו לריב ולהתפייס, כי אני לא בטוחה שאני יכולה גם כן. אני לא זוכרת איך. גמני כמוך עכשיו, לא נפגעת יותר, פשוט בורחת. ואולי בסוף תלמד ואם כבר תצטרך אתה ללמד אותי.
אינני פוסעת בשביליך בשבילך/ אינני יכולה. אם לא היית כותב' אולי כבר הייתי ממשיכה בחיי בלי סימן של חרטה, כי אני מרגישה עכשיו שמחה ובטוחה.
אבל אתה כותב דברים ואני לא יודעת מה לעשות איתם ונותרת מבולבלת ממכתב למכתב. חושבת מה אני אמורה לעשות עכשיו. אם לומר או לא לומר לזה שאני אותו..
.
לא ברור לי למה אתה חש שאני כל כך מאיימת ושיש צורך להציל אותך מפניי. זה ממש מעליב ופוגע. לחשוב שנתתי לך את כל כולי, ואתה עדיין חושב כך ....
אני מצטערת. לא יכולה להמשיך כרגע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
