לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפור אהבה

לא גמור.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2016    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
2829     

2/2016

אני מגגלת עלייך


אינני רוצה דבר. אולי זו היתה בכלל טעות לכתוב. לא היתה בכוונתי לפגוע או לעלות מחשבות. אינני רוצה אותך בחזרה בתור חבר, מאהב או בעל. אתה הדבר שהכי כיף לי והכי קל לי להתגעגע אליו. אתה "זכית" בתואר האקס המיתולוגי.


אני אוהבת את איך שאתה כותב, את הדברים שאתה מספר, את הדרך שאתה מתאר... לפעמים אני קוראת דברים שכתבת לי פעם (או היום) וחושבת על השיחות שלי עם החבר החדש.

חושבת איך אני, הטיפוס ההומני, מספרת לו דברים שאני חווה ומרגישה, והוא מקשיב בעניין, מגיב בקצרה ומשמיע תגובת הרגעה כשצריך. אבל בעיקר הוא לא כל כך מתאר, וכשהוא מספר, לפעמים אני מפהקת, מחבקת אותו ונרדמת בחיבוק.

 

זה לא שמשעמם לי איתו או שהוא משעמם אותי, או שאין עומק בשיחות שלנו. לפעמים נדמה לי שאני חוששת לשתוק לידו ואני נסחפת לפטפטת. והוא, בתור טיפוס "ריאלי-לוגי" שכזה, יודע לתת לי משוואות שפותרות אותנו. משהו בזה מרגיע ומנחם, וגורם לי להרגיש כל כך בטוחה, שהעולם מקום יפה וששום דבר רע לא עומד לקרות.

 

איפשהו אני זוכרת איך הכל איתך היה כל כך מסובך ובלתי אפשרי. תמיד היו דרמות, גם כשהיינו יחד. הכל היה קיצוני. שחור-לבן. 


אני מרגישה די מפגרת לשמור עדיין את הדברים שלך, ודברים שלנו, לקרוא בזמן הפנוי שהתפנה לי בזמן שאני חולה מכתבים שכתבת לי. לחפש עליך בגוגל. לתהות מה איתך. לפעמים אני מנסה להזכיר לעצמי שזה אדיוטי ולא חשוב, ושבכלל לא מגיע לך אחרי כל מה שקרה. אבל אני לא שולטת בזה. צמאה לדעת מה קורה איתך, פשוט כי היית, ואני מניחה שתמיד תהיה, חלק כל כך חשוב בחיי. ואני כבר לא כועסת או פגועה, או רוצה אותך בתור חלק ממשי. רק בתור זיכרון טוב ומתוק, שמשאיר חלקיקי מידע חדשים מדי פעם.


ואולי זה אנוכי וטפשי ולא מובן או צודק. אבל לא יכולתי להמנע מזה. אני מצטערת.


אני לא מחכה כבר שתבוא לחטוף אותי כדי לשאת אותי לאישה או שתציל אותי. אני לא במקום רע בחיי. אני לא מפחדת או מודאגת. אני באמת אך ורק סקרנית, זה הכל. אני עדיין דואגת לשלומך, רוצה היכן אתה בחייך, לדעת שטוב לך ומתי כבר תוציא ספר שאני אוכל לקרוא ולהנות מהכתיבה שלך.

אני זוכרת את הפרק ב"סקס והעיר הגדולה", איך קארי עוברת עם החבר הרוסי שלה לפריז... וכן, אולי לעבור דירה עם מישהו זה צעד גדול, ואולי זה קצת מפחיד. אבל זה הרבה פחות מפחיד שזה קורה עם מישהו שאין לי סיבה שלא לבטוח בו, ככה שזה בעיקר מלא בתקווה, ועידוד שיהיה טוב.


וסליחה. אפשר להפסיק אם בא לך.

נכתב על ידי lovestory , 12/2/2016 14:07   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי:  lovestory

גיל: 19




2,274
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מתוסבכים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlovestory אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lovestory ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)