סיפור אהבה

אף פעם לא הבנתי איך שני אנשים שאוהבים לא יכולים להיות יחד,

כשראיתי זאת בסרט, קראתי על כך מחקר או ספר.

לא הבנתי כיצד הם לא רואים שאם זה באמת מי שהם אוהבים,

למה הם לא מתגברים על הכל כדי להיות יחד.

יצאתי לא לפני הרבה זמן עם בחורה שבדיוק חבר שלה עזב אותה,

היא הייתה מבולבלת, פגועה, כואבת, ובדיוק סיימה לצאת עם אידיוט אחר.

כשאני נכנסתי לתמונה, האקס המיתולוגי רצה בדיוק לחזור אליה.

נהינו ידידים, או מוקד תמיכה, כדי שהיא תוכל לחשוב ולהוציא דברים

שמתחוללים בה.

הייתי מקשיב לה לכל מילה, הייתי כואב כל כאב,

דואג לה לא משנה באיזו דרך או שעה.

כי איפשהו זה היה פיצוי שלי על כך שלא דאגתי לך,

כי איפשהו זה היה הכאב שחסמתי מלדעת בך שהיה מולי. 

לידע כללי, הם לא חזרו להיות יחד,

היא החליטה להגשים חלום ישן ולקנות מכונת תפירה,

ולחזור לעבור לגור בירושלים.

איתו היא עכשיו בקשר חברי, לא לפה ולא לשם

והוא חזר לעזור לה, ופחות לבלבל, בכמה דברים גם.

אבל אם חוזרים לסרט,

אז פשוט לא רציתי להיות ג'וליה רוברטס כשאת מתחתנת עם קמרון דיאז.

את הטעות שלי עשיתי, את האהבה שלך מצאת.

יום אחד אולי תמצאי מילים דומות לכך בספר,

יום אחד אולי אלמד לשיר ואבקש להוציא דיסק האלבום שלך.

לזוג חמוד מנתניה היום הייתה תקלה בטלפון, ונציג המכירה התקשר אליי...

הם לא יודעים, אבל אישרתי בשבילם כמה דברים נחמדים. סתם למחשבה לא מציאותית שזו את.

(אני לא אוהב שהוא דומה לי, אז זה אומר שזה אני שהייתי יכול להיות עכשיו איתך).

היום היה יום הולדת לאחיינית שלי (היא כבר בת 7),

אני ואחיה רצנו ברחוב בשביל להרגיש את הרוח בשיער.

מטס ציפורים חלף מעלינו קרוב קרוב,

היום קיבלתי מייל ממישהי שתמיד קרובה אליי.

סוף שבוע נפלא, מרגש, ומוצלח

שלך