סיפור אהבה

אחרי שכתבת לי את הדברים הללו לא ידעתי אם להגיב או לא, ובכל זאת עכשיו אני בוחרת שכן, למרות שאולי זו פשוט טעות.

כאבו לי הדברים האחרונים שכתבת, כי ידעתי בתוכי שפגעתי בך. אבל הדברים כאבו יותר בגלל הכותרת שבחרת: "AS YOU WISH  ".

כי המילים הללו הם המילים שהיו המוטיב בסרט "הנסיכה הקסומה", שנאמרו שם על מנת להחליף את המילים "אני אוהב אותך/I LOVE YOU  ".

ואז, למרות מה שכתבתי, שאנחנו לא חיים באגדה או סרט ואתה לא נסיך ואני לא נסיכה, חשבתי לעצמי שאולי אתה כן רואה את הדברים האלה ככה וגם אני נורא רציתי לראות את הדברים ככה, אבל פשוט זה כל כך קשה.

ואז אני מוצאת את עצמי חושבת עליך שוב ומתגעגעת יותר ויותר עם כל רגע שעובר, יודעת שאני לא יכולה לעשות כלום עם עצמי על מנת לחזור להיות איתך ואיכשהו בשעה 11 וחצי בלילה במקום ללמוד למבחן שבעוד שבועיים או במקום להיות עם נדב או כל דבר אחר, פשוט כותבת אליך.

אומרים לי לחשוב אם הוא עושה אותי מאושרת ואני לא יודעת איך לענות על זה. חשבתי שאני מאושרת כשהייתי איתך אח"כ ניכנסתי לתחושה נוראית של פיספוס וייאוש אחרי הפרידה, מתוך מעין אמונה כזו שאם לא אתה, אז אף אחד. בהתחלה אמרתי לעצמי "יותר טוב כלום, מכמעט". אבל זה לא הוגן, כי אני לא יכולה להמשיך להיות לבד ובגלל זה איכשהו נכנסתי לקשר עם נדב, שנתן לי את מה שהייתי צריכה אז, אבל כנראה שזה לא מספיק...

נורא רציתי להציע לך להפגש ולדבר, לראות מה קורה. אבל אני יודעת לאן זה יוביל. גם אני אשמע את הדברים שאני רוצה לשמוע וגם אם הפעם תתכוון אליהם, אני עדיין אחיה בתחושה של פחד שעוד פעם זה ייגמר ולא משנה כמה אהבה תעניק לי ולא משנה כמה פעמים תגיד לי "אני מתגעגע אלייך".

אני לא בטוחה עכשיו במה אני נלחמת, אם אני בכלל נלחמת. כשהייתי איתך גרמת לי להאמין שהכל אפשרי. הוא, לעומתך, דואג להשאיר אותי קרוב לאדמה. לכן הפסקתי להאמין שאני אצליח ליצור את "טירת האימה" או לכתוב את "365 רעיונות רומנטיים", שאני אמצא עבודה טובה יותר, שאני אוכל למצוא מישהו טוב יותר, שייצא ממני משהו. אני מרגישה כאילו מישהו שם עליי שרשראות על הרגליים ומבקש ממני מחדש לבנות את החומות של המגדל הגבוה שבו אהיה כלואה עד לשארית ימי חיי. אני לא יודעת איך לצאת מכאן ויודעת שאתה לא יכול לעזור.