משתתפים בניסוי

שירי התקשרה אתמול בלילה, הרגשתי ממש אפס על כך שלא התקשרתי אליה בכל הזמן בו היא נעדרה מהארץ והיתה באוסטרליה, באמת תכננתי להתקשר אבל משום הדבר לא קרה...

שירי: לאקי! מה קורה?

לאקי: שירי! תכננתי להתקשר אלייך אבל..

שירי: אתה בבית? אני למטה!

לאקי: מההההההה?

כמובן שמייד עפתי למטה, ממש שמחתי לראות אותה והיא קפצה עלי וחיבקה אותי. פתאום יצא אדם זר מרכבה, שירי הציגה אותו: "זהו רוברט, בעלי" אני נכנסתי למצב של הלם והדבר היחיד שעבר לי בראש הוא:

WTF??!#@

אחרי חצי שעה, מצאנו את עצמנו בפאב: שירי, רוברט, מארקו, פאק-מן, ארז ואני. השיחה היתה ברובה על סמיםׁ(קורה הרבה משום מה) ולמדנו הרבה מאד על פטריות אוסטרליות, שוטרים אוסטרלים ועל כמה שירי הספיקה לחוות מאז עזבה את ארצינו.

לאחר שיחת סמים קולחת החלטנו שאנחנו צריכים ללכת לים המלח לעשות קצת פסיכודאלים, החלטנו לצאת ביום ראשון ב- 4 בבוקר, לזרום דרומה ולחזור כשימאס. פאק-מן לא יכל לקחת חופש מהעבודה ולכן נאלץ להשאר במרכז, המלצרית שארז הזמין להצטרף אלינו גם החליטה שלא לקבל את ההצעה. מה שכן, ארז קיבל מבט מוזר כתגובה.. כנראה שארז עדיין לא הבין שהוא כבר חזר מהודו כי הוא היה ממש המום מכך שהיא סירבה.

המשך הלילה לא היה כ"כ מעניין, השתכרנו לגמרי, עשינו כמה שורות בחדר האחורי (תודה מיקי :)) וחזרנו הביתה.. בהחלט אחד מהימי שישי הרגועים ביותר שידעתי בתקופה האחרונה, ועוד לחשוב שלא סיימנו אותו סחוטים אחרי איזה מסיבה.