המקום של ג'וליאנה

המקום הראשון אליו הגענו משדה התעופה בסנטנדר היה סנטיינה דל מר.כפר קטן במחוז קנטבריה שלמרות שמו (מר=ים) הוא כפר הררי ימי בינימי קטן ורחוק מהים. החוויה הראשונית שלנו הייתה המלון שלנו . מדובר במבנה עתיק שהוסב למלון/מוזיאון והיה מלא בתמונות ובעתיקות (וגם עכביש ענק שהתנחל לנו על הקיר אבל זה סיפור אחר)

 חשיפה מבוקרת באחת מפינות המלון בהן אפשר היה לקלוט וויפי.

מוטיבים חוזרים שראינו הרבה בכפר: מכשפות ועינויים (כפר של חמישה רחובות ובהם היה מוזיאון למכשפות ומוזיאון לעינויים וגם מזכרות סביב מוטיב המכשפות למשל קילשונים. צריך לענות אותן איכשהו, לא?

אפילו קנינו מגנט מכשפה קטן ונן כבר אמר לי בבוקר שהוא מפחד ממנה.

מי אמר שמכשפות לא יכולות להיות חמודות

בכפר הייתה גם חנות מזכרות בה המוכר תקע בקונכיית ענק. הספקתי לצלם את זה בוידאו אבל אז בא שוטר הכפר להגיד שהכומר שגר למעלה מתלונן על הרעש. מסתבר שגם בכפרים כאלה גרים אנשים. ויש בהם גם מרפסות יפהפיות מלאות בגרניומים. מה שיפה זה שמדובר באיזור גשום ולכן כמעט ואין צורך להשקות.

כשמשוטטים בכפר מגלים מראות מסקרנים כמו פינוקיו בכלא

ואז כמובן נכנסים ומגלים ארץ פלאות. מדובר במוזיאון הברקיירו. ברקיירו הוא מוכר עם דוכן קטן שמשמיע מוסיקה שמוכר ופלים מגולגלים. המוזיאון כולל חנות המון ממתקים מיוחדים וכמובן ופלים מכל מיני סוגים וצעצועים עתיקים. נן זכה לקבל עפרונות ןמטרייה שעשויים משוקולד וכן סוכריות על מקל.

גם אנחנו קנינו לעצמנו ברקייו מצופה בשוקולד אבל הוא לא היה יותר מגלילית.

בכלל שוקולד זה תחום שהולך חזק במחוז קנטבריה. ראינו לא מעט חנויות שוקולד בהן יש גם 22 טעמי שוקולד.




החוויה הקולינרית האמיתית הייתה הפינצ'וס. לכאורה מדובר בפרוסת לחם (הלחם הוא לא דבר מדהים בספרד. מין בגט צמר גפן יבש) שעליה שמים מכל הבא ליד. בעיקר דגים ובעיקר אנשובי שזה הדג שהסביבה מפורסמת בו. אבל גם הרבה גבינות מיוחדות ושילובי טעמים מפתיעים. את הפינצ'וס אוכלים בלוויית בירה או סיידר אלכוהולי שגם הוא אופייני למקום. אז הגענו לסידרריה למטרה זו.

ושם קיבלנו מופע מזיגה שלם ע"י הברמנית החיננית

וכמובן את היופי הזה

דרך נהדרת להתחיל טיול.

המשך יבוא