המקום של ג'וליאנה

1.אני חושבת שאחד מהדברים הכי קשים בגידול ילד הוא החזרה שלי לבית הספר בעקבות חוויות בית הספר שלו.

ככה זה כשהילד שלי דומה לי להכאיב.

2. אבל הילד שלי הוא לא אני. הוא אדם בפני עצמו.

3. הציפיה שהילד שלי יהיה הגרסה המשופרת שלי הוא ציפיה מופרכת.

4. צריכה ללמוד מההורים האלה שתמיד יודעים שהילד שלהם מהמם ומושלם כמו שהוא.גם כשהסביבה חושבת אחרת.

5. לא לצפות מהילד להיות מושלם. הילד מושלם.לא לתקן את הילד, לעזור לילד..

6. הוא מושלם דווקא בזכות הפגמים שלו שעושים אותו לאדם מורכב ומעניין שלפעמים רואה אחרת דברים.

7. במילים אחרות לאהוב ולקבל את עצמך כמו שאת ואז לעבור שוב על שאר הסעיפים ולהבין שזה תנאי הכרחי כדי לא לדפוק את כל השאר.

8. וכל פעם שאני חושבת שאני רואה את הפסגה שהיא סעיף 7 מגיע משהו שגורם לי להבין שאני עדיין רחוקה משם.

אבל חזרתי לכתוב ואני עושה המון דברים שחלקם כיפים וחלקם שותים ממני אנרגיות בצורה שלא חלמתי עליה אבל גם נותנים לי המון סיפוק וביטחון עצמי ויש גם נפילות שגורמות לי בדיעבד להבין שהן לא התרסקויות אלא רק נפילות שאפשר לקום מהן ויש לי גם גוונים חדשים בשיער ותהיה לי מכונת קפה והכי חשוב זה שיש לי משפחה שהיא המשפחה המושלמת בשבילי שמקבלת אותי גם כשאני מעורערת ומצליחה גם לסלוח לי.

ויש לי ילד מופלא ביותר וגם אני די מופלאה בדרכי.