מיומנה של חולת נפש. ^________^

רגשות מעורבים.

סבתא התחילה לבכות.

אני מתרגשת, ועוד איך מתרגשת.

מהנסיעה, מהחברים, ממה שאני הולכת לראות שם, להרגיש.

כולם כ"כ לחוצים מזה שאני נוסעת,

כאילו מי ישמע אני לא הולכת לחזור משם, יהיה טוב, נראלי..

מחכה להגיע ובאלי שיעבור כבר כל הזמן הזה.

באלי להיות שם כבר.

יהיה לי קשה,

היה לי קשה מול שני קברים,

אז מול מליונים יהיה קל?

כנראה שלא,

ואני לא הולכת בשביל שיהיה לי קל,

אלא בדיוק ההפך - כדי להרגיש את ההכי קשה שיש.

אז להת',

אחזור עם חוויות, אני בטוחה, טובות ואני מקווה שלא יהיו חוויות רעות, אלא רק 'מעשירות'.

שלכם..