מיומנה של חולת נפש. ^________^

קשה לי,

קשה לי ממש..

וזה במצבי רוח, בכל דבר שאני עושה..

לשניה שמחה, הכי מאושרת בעולם,

ורגע אח"כ שקועה עמוק בתוך איזשהו דיכאון מוזר שכזה.

לא תכננתי שזה יהיה לי כ"כ קשה..

"..על הכביש המהיר מחפש הכוונה,

ולא מוצא סיבה לקום בבוקר ..

אני משקיף על העיר

תל אביב הישנה,

היו זמנים בהם ידענו אושר.

וגם אם לא,

אם לא כדאי לך לחזור ,

תדעי רציתי שתהיי מאושרת.

אני עוד פה,

את זה כדאי לך לזכור

בלילות כשאת ענייך סוגרת.."

*וכל הזמן מנסה לשכנע את עצמי שזה שווה את זה*

וברגע שאני שומעת את הקול הזה..

איזה חיוך, אלוהים! חח

נמחק כל הכעס ונמחקת כל האכזבה,

רק שמחה ואושר פתאום הציפו אותי.

ואז נזכרתי,

כמה שבעצם זה כ"כ שווה את זה.

"..I know you know we're had some good times,

 Now they have their own hiding place..

I can promise you tomorrow ,

 But I can't buy back yesterday..

..I'd live and I'd die for you ,

Steal the sun from the sky for you .

 Words can't say what a love can do ,

I'll be there for you.."

הפחיד אותי תמיד, כל החיים,

השינוי הענק הזה,

שיקרה הדבר הקטן וככה בכלום זמן

ישתנו לי החיים, מהקצה אל הקצה.

מפחדת כ"כ, לא יודעת מה לעשות עם עצמי,

לחץ תמידי שכזה.

לא עוזבת אותי המחשבה. תמיד שם, ברקע כל דבר שאני עושה.

ואני מדברת עליו כאילו שהוא כבר לא כאן,

מספידה אותו מבחינת עצמי, אולי בשביל שיהיה לי קל יותר אח"כ.

מה, זה באמת הסוף?

תמיד קיוויתי שהוא לעולם לא יגיע..

אני לא באמת יודעת, אולי הכל בסדר,

שום דבר עוד לא נגמר.

זה הכל רק אצלי בראש.

מנסה להפנים אבל לא מצליח לי..

רק המחשבה על הכל בלעדייו עושה לי צמרמורת בכל הגוף.

דמעות בעיניים.

טיקים בידיים.

לא יכולה, לא רוצה, לא מסוגלת, לא מאמינה שזה יכול לקרות.

פספסתי, כ"כ פספסתי אותו, לא מצליחה לקלוט למה פספסתי את ההזדמנות הזו.

אלוהים אני כל כך מפגרת, זה הכל באשמתי, הייתי יכולה ליסוע, הייתי יכולה לעשות לו טוב..

זה לא היה משנה את המצב שלו אבל זה היה משפר את כל השאר. את ההרגשה. שלו. שלי..

וכל פעם הדמעות לא מפסיקות

ואני יושבת כאן מול המחשב כותבת וכותבת

וכל הזמן הזה בעיניים שלי יושבות דמעות ורק מחכות לצאת,

והגרון כואב, כמו תמיד כשיש הרגשה של בכי,

והבטן מתכווצת, כמו תמיד כשיש הרגשה שמשהו נורא עומד לקרות..

you can't hold on to regrets and you can't look back,

 So I'll just be thankful for the times that I had with you..

I hope I'm just like you

I hope I turn out to be as good as you..

לא יכולה לוותר עליו

אני לא אוותר עליו