I am in New Jerzy and I have a computer here so I send this post from the home of the family who host me [=
המחשב שלי בן החצי שנה שבק חיים, לפתע פתאום, והובהל בדחיפות למעבדה. שם לצערי, הוא עבר פירמוט אלים ביותר 
. כל החומר שהיה שם (והיה המון) נמחק כלא היה. זה כולל מכתבים, מסמכים חשובים בעלי ערך רגשי, שירים (ובמיוחד שיר מרגש שאביקו כתב לי) וכל התמונות שצילמתי בחצי שנה האחרונה (ועדיין לא הספקתי לגבות על דיסק) - הכל הלך קפוט /=
טוב לפחות ששילבתי מעט מהתמונות בבלוג, כך שבכל זאת נשאר תעוד קטנטן לחלק מהחוויות, ומשו למזכרת מהחברים המדהימים שלי. ומזל שלפחות חלק מהתמונות העלתי על דיסקים והעברתי לחבר'ה, כך שאולי עוד ניתן לעשות משהו (?)
קרדיט על כמה מהתמונות לקאפי ובייסי שבמקרה (או שלא) הצטיידו אף הן במצלמות, והנציחו כמה מהרגעים [=
12.7.07 יומולדת לאלכס והודש [=
יום חמישי נפגשתי עם אביקו, התרגשתי כ"כ לראות אותו אחרי שבועיים שלמים שלא נפגשנו כי הייתי במחנה. מאוחר יותר המשכנו לת"א להפגש עם כמה חבר'ס, כדי לחגוג לאלכס והודש יומולדת. אלכס חזרה מחו"ל ביום ראשון, בזמן שעדיין הייתי במחנה, כך שלא יצא לי לראות אותה מאז אותה פרידה בשדה התעופה. התגעגתי המון...
ובכלל, זו הייתה הזדמנות טובה לפגוש כמה חבר'ס שגם אותם לא ראיתי מזמן - בעצם, מאז תחילת החופש וכ"כ התגעגעתי [=
היה ממש כייף, למרות שלא נשארנו ליותר מידי זמן (לא יכולנו להרשות לעצמנו להסתכן בנהיגה בשעת לילה מאוחרת, כשאביקו לא צבר מספיק שעות שינה - הוא הלך לישון מאוחר מאד, וקם מוקדם בבוקר לצבא. סורי!)
אלכס והודש היקרות,
שיהיה לכן המון מזל טוב - סוויט סיקסטין הכי מרגש שאפשר, ושתהיו מאושרות ושמחות תמיד - אתן חברות כ"כ אמיתיות וטובות.
אני מאושרת שזכיתי להכיר אתכן, ואני כ"כ אוהבת אתכן 
עכשיו גם אלכסקסע והודשוקולט "חצי חוקיות" - המון מזל ורק טוב [=
עם קאפי בייסי 3>
קלרוש היפייפיה שאני כ"כ אוהבת 3>
שנה הבאה היא לא ממשיכה אתנו, וזה נורא עצוב, כי קשה לדמיין את ההפסקות בלי קלרוש.
אופים... זה ממש אבל ממש מעציב אותי - היא תחסר לי המון 
לפחות, היא נשארת לגור בת"א, כך שלא ניתן לגעגוע לשבור אותנו, ובטח ניפגש איתה בסופישבוע וחגים [=
אוהבת אותך המון המון ומאחלת את כל הטוב שבעולם
אלכס הנפלאה 3>
בננות אחוקיות נפלאות שלי - חלק מכן לא יצא לי לפגוש מתחילת החופש וכה התגעגעתי...
כ"כ אוהבת את כולכן
13.7.07
יום כייף במימדיון עם אביקו והמשפוחס שלי [=
היה כייף, ולא הרגשנו איך עף הזמן, עד כדי כך ששכחנו לעשות הפסקת שתייה ומריחת קרם הגנה. התוצאות של הטעות הזו התבטאו יותר מאוחר בכוויות, בעיקר אצל אביקו - הוא נשרף והיה אדום, ובנוסף, היה לו כאב ראש נוראי. אחרי מקלחת בסביבות 19:00 מצאתי אותו רדום... די דאגתי - הגוף שלו בער מחום (אבל שני מדחומים הראו חום גוף תקין) והחלטתי להעיר אותו מידי פעם כדי שישתה מים, כי נראה היה שהייתה לו התייבשות, ואולי חוסר בנוזלים... כל כך דאגתי... בסוף נרדמתי.
למחרת, בבוקר הוא עוד חשב ללכת לימית 2000 כפי שתיכננו עם החבר'ה של יערית (עכשיו גם שלנו [;) שבועיים קודם לכן. הוא אמר שהוא מרגיש יותר טוב, אבל עדיין.... הוא היה מלא כוויות, והרגשתי שהוא לא ממש מרגיש טוב, כדי ללכת לימית 2000 ידעתי שהוא עושה זאת בשבילי (הוא לא רצה לבאס), כי הבטחנו לחבר'ה להגיע, וגם מזמן לא יצא לראות אותם, אבל הם מקסימים... הם כמובן הבינו את המצב, ובכלל לא כעסו - מה לעשות.... בריאות קודמת לכל.
ובאמת, מזל שבסוף לא הלכנו.... כי אז כשאביקו היה בדרכו הביתה לשיעור גיטרה עם איגור, הסתבר שאמא של אביקו הרגישה מאד לא טוב... ואבא שלו בארה"ב. מזל שאליאב אחיו המקסים הוא בעל תושייה ומצא דרך לפעול... ואז, בשלב מאוחר יותר, כשהיא הרגישה יותר טוב נסעתי אליו - זה היה נורא מדאיג. שמחה שעכשיו הכל טוב [=
18.7.07
אלכס וקלרה באו להתנחל אצלי, וכמו תמיד היה לי ממש כייף איתן [=
הן הגיעו די מאוחר ומזג האוויר היה נעים, אז החלטנו לצאת לטיול מהנה בפארק.
הבטחתי לאלכס שאני אראה לה את חרפקי...
אלכס: "מה הוא עושה שם?
אני: "הוא קשור לעץ!"
אלכס: "מה?!" 
אני: "העפנו אותו לשם לגמרי בטעות... את חרפקי העפיפון שתקוע על העץ, מאז היומולדת של דקל XD.
אלכס: הא... ואני חשבתי על חרפק מיוזלס איי די...P=
אני: מה פתאום חרפק... מה קשרתי אותו לעץ ?! XDD
מאוחר יותר חזרנו הביתה, אכלנו ארוחת ערב טעימה ומזינה, ושיחקנו EYETOY כדי להוריד כמה קלוריות P;
קלרה תותחית - נצחה את כולנו (למרות שעשיתי לה נצחון אחד בטעות) XD
אחר כך שיחקנו יחד NEVER משחק משעשע ביותר.
קלרה נפסלה ראשונה, והתבקשה לנשק את בהונות רגליה של אלכס XD
אלכס נפסלה שניה והתבקשה לעשות סטרפטיז עם גרביים XD
אני נפסלתי שלישית השתיים החליטו שלא בצדק (או שכן XD) על "נקמה מתוקה" הן פקדו עלי להתקשר ממספר חסוי ל- 4 בנים מהחבורה, כולל אביקו ולעבוד עליהם בטלפון....
סירבתי בכל תוקף.... הן התעקשו... לבסוף, הגענו לפשרה - כל אחת מאיתנו תתקשר לחבר שלה. טוב... סורי, זה טיפשי, אבל עדיין נורא משעשע P= חוץ מזה הצחוק בריא לבריאות, לא כן? [;
אני נזכרת לפעמים.... במיוחד הקטעים של קלרה ואלכס - פשוט, אסור לי להיזכר בזה, במיוחד כשקלרה ואלכס לא בסביבה, ובוודאי לא בקרבת אנשים שפויים, כי אז אני מתפקעת מצחוק, בלי קשר לדברים הנאמרים, וזה לגמרי לא מצחיק... האנשים שמסביבי לא מבינים איך, על מה ולמה... וזה נראה הזוי. חחח... זה קרה לי היום באמצע מקלחת - שוב תקף אותי גל של צחוק, וממש לא הצלחתי לעצור את זה... דמיינו את עצמכם נקלעים אל מאחורי דלת מקלחת, ושומעים קולות של צחוק מתגלגל בוקעים משם - לא צריך להרחיב יותר מידי... תודו, שזה נשמע רע...P.=
בחצות קלרוש שלנו נרדמה.
קאפי ואני הלכנו לנו לנשנש קצת ענבים, קצת פטפטנו, ואחר כך ראינו את הסרט "ריקוד מושחת 2" עד השעה 3:30 [=
למחרת 19.7 קלרוש התעוררה ראשונה. ניסינו לשמור על שקט מוחלט, כדי לאפשר לאלכס להשלים שעות שינה. במחשבה שניה, אולי היה כדאי להעיר אותה מוקדם יותר וכך לנצל את מעט הזמן שנותר לנו יחד, לפני שאביקו יחזור מהצבא ויקח אותי [;
וול, אביקו היה מתוכנן לאסוף אותי ב- 17:00.
בסופו של דבר הוא הגיע אלי בסביבות 18:00. נפרדנו מקלרה ואלכס שנשארו אצלי עוד קצת - הן המתינו לאבא שיסיים פגישה כלשהי, ויאסוף אותן בחזרה לת"א.
אביקו ואני יצאנו בדרכנו ל"קפה פולה" לחגוג יומולדת לאמא של אביקו.
המון מזל טוב!
חיים יפים ומאושרים [=
"דניאל חשב על ספיר והביא גם לה מתנה"
וול... אבא של אביקו הביא לי יומן מעוטר מארה"ב - וזה משו שבאמת הייתי צריכה. את היומן המיוחד הזה אני אטיס ביחד איתי לארה"ב, ואדאג שהוא ינחת חזרה כאן בארצנו הקטנטונת, גדוש בהקדשות של החבר'ס מהקמפ.
תודה לדניאל על המתנה היפה, ובכלל... על עצם המחשבה 
.
קפה פולה היה טעים ונעים [=
אחר כך אביקו, אליאב ואני נסענו לקניון. היעד הבא - ZER4U בחרנו לשרית זר פרחים יפה, בצירוף כרטיס ברכה ושוקולדים. את "ההפתעה" השארנו על השולחן בבית.
המשכנו ליעד הבא - קבענו עם שניידס אור ויותם לצאת לסרט - "הארי פוטר".
ZER4U מזל טוב לשרית [=
20.7.07 התנחלות אצל אלכס [=
יום שישי בבוקר התקשרתי לקאפי, ושאלתי אותה אם עושים משהו בערב. אלכס הסכימה לנדב את הבית שלה להתנחלות, אם נצליח לגייס מספיק אנשים - אז התחלנו בסבב טלפונים, והצלחנו לגייס את רוב החבר'ס.... HOORAY! IT'S A BEAUTIFUL DAY
קבענו להפגש כולם בשעה 22:00 בדרך לשם עצרנו בבלוקבסטר, ובחרנו את הסרט "להרוג את המזל" - סרט שהלהיב וריתק את כולם, חוץ ממני /=
וול, מה לעשות... יש לי קטע כזה של אנטי סרטי פעולה, אימה... וואטאבר. אני פשוט לא מתחברת, וממש לא משנה לי אם הסרט קומי או טראגי - כל עוד יש מראות מזויעים של ראשים ערופים, רגליים, ידיים, ושאר אברים קטועים מדממים מנותקים מהגוף - זה לגבי מחוץ לתחום...בע...סיוט מעורר אימה שהוא מעבר ליכולת הספיגה שלי. סורי 
בכל אופן נהנתי, כי פגשתי אנשים שאני הכי אוהבת בעולם, וזה כייף [=
ויש לי גם תמונות [=
מעלילות דניאל והפדופיל הזקן
וול, דניאל סיפר לנו על זקן בלתי שפוי שניסה להתחיל איתו באוטובוס...
פדופיל: "סלח לי, אתה תימני במקרה?"
דניאל: "כן!"
פדופיל: "אוו... אני אוהב תימנים, למרות שאני אשכנזי"
דניאל: "טוב!"
פדופיל: "תגיד, אני יכול לבוא אליך הביתה... ולישון אצלך?"
דניאל: "לא!"
פדופיל: "בטח שלא, כי אנחנו עוד לא מכירים כל כך, אבל כשנכיר אחד את השני יותר נוכל, אני מניח...? אתה רוצה עיסוי סיני"
דניאל: "לא, והגעתי לתחנה, אני יורד מהאוטובוס!"
פדופיל: "תביא לי את המספר שלך!"
דניאל: "לא!"
פדופיל: "קח את המספר שלי, ותתקשר...!"
דניאל: "טוב!"
והסיפור עוד לא נגמר... כי מספר הטלפון של הפדופיל מצא את הכתובת הנכונה ביותר - התגלגל היישר לידיים של אלכס והודש....
אווו....השתיים רק מחכות להזדמנויות שכאלה.... הן חייגו במלוא המרץ לפדופיל, ואמרו לו שמדברים משידור חוקר...
הפדופיל כל כך נבהל... השתתק... - טוב... אחרי הכל היתה לו סיבה טובה מאד להיבהל...
וכאן מסתיים הסיפור ההזוי XD
דניאל, אנחנו כאן בשבילך!
לא ניתן לפדופילים זקנים להטריד אותך יותר XD
דניאל בניסיון לחקות סבתא תמניה XD
עם תומר "בועל הקטינות" - סוג של פדופיל [;
מתפקעים מצחוק עם "להרוג את המזל"
באותה פוזה תתפסו אותם גם ב"המסור", "השתולים", "להרוג את הגורל".... XD
כ"כ כייף עם אביקו, קאפי, הודש, תומר, אוריאל ודניאל [=
חסרים עוד אנשים, ואני מקווה לראותם בפעם הבאה [=
מחבקים את אוריאל שנוטש לכרמיאל...
(קאפי התקשרה אלי למחנה, ועדכנה אותי בנוגע לנטישה של אוריאל.... לא תאמינו! היה לי קשה להרדם בלילה. בהתחלה היה מדובר על נטישת הכיתה של מגמת מוסיקה לטובת אומנות פלסטית - הכיתה הכי מבוקשת (לא סתם... יש שם אוסף נדיר של אנשים טובים ומוכשרים באמת). כבר אז הרגשתי צביטה בלב...
ועכשיו, כשמדובר על נטישת בצפר - אז בכלל... זה כמו נעיצת סכין בלב ]=
ואני לא מצליחה לקלוט איך אפשר בכלל שנה הבאה בלי אוריאל. אני כבר מרגישה שלפחות בכיתה שלי זה לא יהיה אותו דבר.... חבל 
אוריאל, אנחנו אוהבים אותך כל כך ואל תדאג...
אנחנו יודעים איפה אתה גר 
ואנחנו לא מתכוונים להתגעגע יותר מידי.... XD 
נמ. הפוסט לא תם ולא נשלם... (אולי בשלב כלשהו, כנראה כשאחזור - אני אעשה עריכה ואשלים את החסר....)
כעיקרון, אביקו, אלכס והודש אמורים להיכנס לכאן תוך דקות ספורות, ואני ארצה להקדיש להם זמן איכות, לפני הטיסה לארה"ב, וכנראה שאנחנו נתעכב בבית (קצת יותר מכפי שתיכננו) לארוחת ערב, כי להודשית שלנו אסור לאכול פיצה (רגישות למוצרי חלב).
נמ. למעשה גם קלרה הייתה אמורה להגיע, אבל זה היה בספק... ורק לקראת השעה 19:00 יכולנו לקבל ממנה תשובה סופית, אם זה אפשרי מבחינתה.
אבא חשש מעומס תנועה שעלול להיות בכיוון ת"א - ראשון, ואולי גם ראשון - בן גוריון. מכיוון שלא רצה לקחת סיכון של הגעה באיחור לשדה, אז בקש להקדים את האיסוף של אביקו והבנות מת"א, כך שהוא קבע איתם ב-18:00.
אתמול נפגשתי עם נוף, לוט ושירן - הן באו להיפרד ממני לפני הטיסה - תודה אתן נפלאות, ואני ממש אוהבת אתכן, ואני אתגעגע...
לצערי, לא הצלחתי להיפגש/לדבר עם כל מי שרציתי כ"כ - הייתי עסוקה בהתארגנות לקראת הטיסה, וכלמיני סידורים /=
לפי ההוראות של משרד הביטחון, אסור בתכלית האיסור לקחת כסף, וגם לא פלאפונים, כך שאנחנו נהיה די מנותקים. אחת לשלושה ימים מאפשרים התקשרות עם הבית, אבל לא נורא.... "זה רק לשבועיים" (וואו! שבועיים זה יותר מידי זמן, לא לראות/לדבר עם אנשים שאני הכי אוהבת)
וול, יהיה מוזר לא לקבל SMS של בוקר/לילה טוב מאביקו שלי, וכמובן שיחות מאביקו ומהחברים הכ"כ מדהימים שלי, שאני כל כך אוהבת....
וכן... קאפי המדהימה שלי טטוס בעוד פחות משבוע ליפן, והיא תנחת בארץ כמה ימים אחרי - כך יצא ששוב לא אראה אותה הרבה זמן - אני כ"כ לא אוהבת להתגעגע....
אניוואי, שתהיה לך טיסה נעימה ובטוחה, ותהני כמה שיותר...ותחזרי מהר [=
O.K....
דפיקה בדלת... ~מתרגשת~
קרוב לוודאי - אביקו, אלכס והודש - הם כ"כ הולכים להסתער....ואני הולכת לפנות להם קצת "זמן איכות"...
(ברגע זה הפוסט שמור בטיוטה למקרה שעוד אספיק להוסיף משפט או שניים, מקסימום אבקש שוב מאביקו לשחרר את הפוסט, מתישהו...זה יקרה כשאני אהיה הרחק הרחק מכאן)
שיהיה המשך חופש נעים לכולכם אנשים יקרים שלי.... נצלו כל רגע להנאות וכיופים [=
אני אוהבת את כולכם המוני המונים....
וכבר עכשיו, כמה שעות לפני הטיסה.... מתגעגעת... ועוד אתגעגע כל כך....
להת' XOXOXO
בבלוג זה
בכל הבלוגים
