לאחר לבטים רבים, מסיבות שונות ומגוונות, החלטתי להצטרף ל"מסע ישראלי".
היו רגעים יפים... והיו גם פחות... אבל, סה"כ היה בסדר. אי אפשר לומר שאני מתחרטת על היציאה למסע. מה שכן... חבל לי שזה באיזשהו מקום בא ע"ח הטיול לצפון עם "ONE FAMILY" שזה אחד הכייפיים [=
7.4.08 היום הראשון למסע
אחרי סבב טלפונים ופרידה מחברים (אמנם לשבוע בלבד, אבל עדיין...) יצאתי לדרך... הגעתי לבית הספר ב- 1:00 לפנות בוקר. עלינו לאוטובוסים ועשינו את דרכינו למדבר שומם.
היו שניסו לתפוס חרופ, ולאגור כוחות ליום המחרת (בעצם ליום הזה, שמן הסתם, יזכר כיום הכי מתיש במסע).... אבל אף אחד לא באמת הצליח... (טוב... בעצם, ניצ' כן 
).
5:00 לפנות בוקר ירדנו מהאוטובוס באמצע המדבר קפואים, רעבים ותשושים בטירוף.
טקס פתיחה בשעת זריחה
לאחר "תפילת בוקר", חולקנו לכיתות, ויצאנו למסלול ארוך ומפרך של 7 שעות לפחות... זו לא הייתה הליכה רגילה במדבר... זו הייתה פאקינג יציאת מצריים P=
בכל אופן, העיקר שעברנו את זה בשלום, ואף אחד לא התפגר בדרך [;
מאוחר יותר, "ערב כוכבים ומדבר" - כן כן, בדיוק כמו שזה נשמע... מקום שומם (כבר כ"כ לא, כי אנחנו שם P=) נטול מקלחות, שירותים ברזים ושאר ירקות...
מדבר - אוהל, כוכבים, אבק, ואנחנו.
כשהתחיל להחשיך ומזג האוויר השתפר יצאנו לקומזיץ שיכבתי - בישול בשטח זה ללא ספק חוויה, בעיקר כשגוועים ברעב, אבל.... בהעדר מים לשטיפת ידיים, לא בדיוק אפשר ליהנות מארוחה...
אחרי מעגל סיכום היה לנו זמן חופשי, אז התקבצנו כמה חבר'ה וניגנו קצת בגיטרה שלי [=
את הלילה עשינו באוהלים במצדה. אחרי 40 שעות ללא שינה, גם חצץ ואבנים מתחת לשק שינה לא מורגשים...
8.4.08 היום השני למסע
5:00 בבוקר השכמה עם הזריחה - אחרי נץ קפה, או כפי שהקבוצה שלי בחרה להגדיר - נצ'תי, ארגנו תיקים, אכלנו ארוחת בוקר ועלינו על האוטובוסים בדרך למצדה... טיפסנו בשביל הנחש. זה לא היה הכי קל, אבל הרבה יותר טוב מהיום הראשון... ירדנו בסוללה וחזרנו לאוטובוסים.
המשכנו לפעילות קבוצתית מגבשת בפארק החבלים - מקום סימפטי יותר... סופסוף קצת ירוק של דשא בעייניים ופחות אבק וחול - אוויר צח לנשום [=
היה נחמד ומצחיק, זו הייתה גם הזדמנות מעולה לפגוש כמה חבר'ה טובים מהשכבה - בהחלט נהנתי מאוד [=
בערב הגענו לחי נגב - מאהל בדואי חביב. סופסוף, יכולנו להרגיש איזשהו קשר לציוויליזציה - טעמנו קצת אוכל, והכי חשוב - מקלחת רעננה... [=
אחרי שמילאנו את כרסנו, והסרנו אבק, חול ושאר ג'יפה מגופינו, התרוצצנו בין האוהלים, פגשנו את "החבר'ה", הרצנו צחוקים והיה כייף. היה יום מדהים, אולי הטוב ביותר שהיה לי במהלך המסע הזה.
9.4.08 היום השלישי למסע
השכמנו ב-5:30 ויצאנו ליום חברתי - עשייה קהילתית בדימונה.
היה די קשה לעמוד מול חוסר האונים הזה של קשישים, המוגבלים בתנועותיהם, ותלויים כ"כ בחסדים של אנשים....זה קצת היה עצוב....
אבל, יחד עם זאת, באה הרגשת סיפוק של משהו קטן שאני תורם לאוכלוסייה הזו.
המשך היום הזה לא היה סימפטי במיוחד, אפשר לומר שזה היה אחד הגרועים, אם לא הנורא שבכל הימים של המסע...
הלכתי לאיבוד.... תרתי משמע |:
אני לא אפרט יותר מידי, אני רק אציין בהקשר הזה את הערכתי לכל מי שהיה שם בשבילי....
תודה ענקית... אני אוהבת אתכם 
ובכל זאת, כדי להשאיר קצת טעם טוב... הנה כמה מהרגעים היותר נחמדים לאותו יום [=
10.4.08 היום הרביעי למסע
היה יום נחמד ביותר... יצאנו למסלול הליכה שכלל את רכס אשתאול והקסטל.
תומר רצה ל**** כבשה. היה משעשע עד קורע, לראות אותו במרדף אחר כבשים. זכינו לראות מרבה רגליים... יותר מידי כאלה היו שם. צפינו בהצגה של שוהם ותומר על שימשון הגיבור XD
לקראת ערב, הגענו לאכסניית בית וגן - שמחנו נורא לראות אחרי הרבה זמן מקלחת אמיתית ולטעום אוכל אמיתי...
בערב היינו ב"ערב מסע" והיה נחמד, כשחזרנו לאכסנייה ניגנתי קצת והלכתי לישון...
11.4.08 היום החמישי למסע
אחרי ארוחת בוקר עשירה ומגוונת לשם שינוי, עלינו להר הרצל. המעמד היה מרגש - מקומות מהסוג הזה די טעונים רגשות - מעוררים פצעים כאלה שלא הגלידו, וגם לא יגלידו לעולם...
כשחזרנו התרחצנו והתלבשנו לבן וחגיגי, ונסענו לכותל. הטמנתי פתק קטן עם בקשה גדולה...
בהמשך השתעשענו עם "מעגלי שמחה" קבוצה של דוסים התלהבה ממעגל הג'מוס שלנו וסיפחה את עצמה אלינו - זה היה הזוי.
לאחר מכן ארוחת ערב וקבלת שבת. שרנו, השתעשענו עם "אקווקוה דלה אומה" והרבה רעש ומורלים, צחקנו - היה כיף. בשלב זה, הצטרף דורון המדריך ממציא ה"שקקון" (הג'ונגול/קוקו עגבנייה של עדידוצ'קה) איש נחמד לכל הדעות, אבל די הזוי. אמרתי לבנאדם שהוא מפחיד אותי, אז בניסיון לבסס את דברי, הוא הסתובב סביב השולחן עם סכין מטבח, ומבט מאיים בעיניים... ואז הוא נעצר והחזיק כפית... חייך, ושוב חזר לסכין, עד שהוא הגיע ממש קרוב, בתגובה אחזתי מצקת של מרק להגנה עצמית.... הוא נבהל, והמשיך בדרכו.... [;
האוכל היה דיי מאפן. היינו זקוקים לפטיש ואיזמל, כדי לשבור את השניצלים, אפשר לומר שנשארנו די רעבים.... P=
חזרנו ברגל לאכסנייה. מסלול של פאקינג 3 שעות, אבל שוב... המסלול הכי קשה והמקום הכי משעמם יכול להיראות קסום, כשיש איתך את האנשים הנכונים...
היה מצחיק, וכייף אז עבר יחסית דיי מהר 
12.4.08 היום השישי והאחרון במסע
יום רגוע כזה ונחמד... הרבה אוכל, הרבה מעגלים, הרבה שינה, הרבה זמן פנוי, הרבה מוסיקה, הרבה גיטרה, הרבה חברים, והמון ג'מוסים, מעט מאמצים וכוחות שכבר אין...
הרבה מזל טוב לעדידוש המקסימה שלנו שחגגה 17 אביבים, או יותר נכון ע"פ דורון "לא מגיע לך שום דבר, את לא עשית כלום... מגיע לאמא שלך מזל טוב וריספקט, על כך שהיא נאלצה לסחוב אותך 9 חודשים... ועוד עם שקקון בצד" XD
עדידושקקון אני אוהבת אותך
סיירנו בגן הוורדים והמנורה
ולאחר ההבדלה קיימנו טקס סיום במשכנות שאננים - ימין משה
עלינו לאוטובוסים בחזרה לת"א. הגענו בחצות... אבא חיכה לבן טובים ג'ני ולי והחזיר אותנו איש איש לביתו [=
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
moon.child