הפינה הקטנה שלי

קודם כל אל תפגע, אבל כן פוגעים ואז רגשות האשמה באים

והאשמה אף פעם לא באה לבד, היא מביאה את החברים שלה

הספק והחוסר בטחון

קודם כל אל תפגע , יותר קל להגיד מאשר לעשות (ככה לפחות זה נראה )

אנחנו יכולים להשבע ולהבטיח איך שאנחנו רוצים, אבל העובדה היא שרובנו פוגעים באנשים כל הזמן. לפעמים אפילו כשלמעשה ניסינו לעזור פגענו יותר מאשר שעשינו טוב.

ואז האשמה מרימה את הראש המכוער שלה.

מה שאתה עושה עם האשמה הזאת זאת החלטה שלך, הבחירה היא בידינו

או שתיתן לאשמה לדחוף אותך בחזרה להתנהגות אשר מלחתחילה גרמה לך להגיע למצב הזה או שתלמד מהאשמה ותעשה את מירב המאמצים להמשיך הלאה.

אז למה לעזעזל אתם לא עושים את זה ועוזבים אותי בשקט !?