חזרתי לכאן בגלל המאבק, כן זה אולי קצת צבוע ומגעיל אבל חזרתי לפחות למקום שהיה המפלט שלי...
זה ממש קשה להמשיך לכתוב כאן, כאילו, מה אתה טינאייג'ר מדוכדכך בן 16? עברת את השלב הזה...
חוצמזה שיש את הפייסבוק שפשוט גנב את כל האינטרנט ואיכלס אותו במקום אחד, שמצד אחד כן זה נורא מגניב אבל מצד שני פעם אחרונה שבדקתי זה נקרא ה-World Wide Web.
פס מפריד - כמה התלהבנו מזה פעם...
אני הולך להופיע היום בסמינר שוב, אומנם במה פתוחה אבל זה שווה את זה...
יום רביעי באורבן כמו תמיד, הבית השני שלי :)
חפירות חסרות פשר... אני פשוט אפרסם כאן שיר שכתבתי בשבוע האחרון...
For Twelve Seconds It Lasted Eternity
I knew I was right
I saw that glimpse, that sparkle, that
shine
It wasn't the brightest
Though it was there, it was alive
Breathing, screaming, blinding
Tortured and scared by the beating darkness
I saw it's final burst
Final outcry
Final fate
Fades away
I was running towards it
Screaming, helpless
It only lasted a few
Took forever
I was never a good archer
It faded away in a flame
I couldn't stop looking in shame
And I couldn't lift a finger to help
For it was on my name
I tried again to make an escape
And I never quite remained the same
PhoeniX.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
PhoeniX™