זה מצחיק כמה מעט אנשים יודעים עלייך באמת.
זה עוד יותר מצחיק כמה אתה יודע על עצמך.
תפיסה- איך שאני בוחרת לראות את החיים שלי,
איך שאני בוחרת לחיות אותם.
המעשים שלי, המחשבות שלי, הרגשות שלי- התוצאות.
פרי בחירתי.
ידוע מראש.
ורוד ושחור בערבובביה.
מערבולות של צבעים כשהעפעף נסגר למאית שניה הזו
בה העין ממצמצת.
מאית שניה ועוד אחת...
שעות של עיניים עצומות.
מערבולות של צבעים בראש.
"הכל דבש"- איך שאני מנסחת את המילים שלי.
מתוק מתערבב במלוח מתערבב במר.
"הכל דבש" מתערבב בדמעה מלוחה.
טעמים גוררים רגשות- מחשבות.
טעמים נעימים ופחות.
החיוך שלי, אמת ושקר.
מפיצה חיוכים- שקרנית.
בוכה- שקרנית.
חסרת הבעה, הבחירה המושלמת-
לא מסגירה רגשות.
שליטה עצמית- פנים חתומות.
לא לשקר לאף אחד.
המילה שלא נאמרת היא זו שיש בה הכל.
כל מה שנאמר הוא ריק.
המילה שעומדת על קצה הלשון.
האשמה שעומדת מאחורי המילה.
הודאה.
השנאה השקטה שכולם מכירים
אבל אף אחד לא מודה בה.
התחרות המתמדת.
אני זו אני.
אתם זה אתם.
העולם מהעיניים שלי הוא לא העולם שלכם.
העולם שלכם, הוא לא העולם שלי.
אני זו אני,
take it or leave it.
הקבלה, האהבה, הכנות.
העלאת קורבן.
עוצמות ריגשיות, חיוך אמיתי- אמת!
דמעה של אושר פוגשת בדמעה של עצב-
טעמים מיוחדים.
האמת היחידה היא-
שאני היא מי שאני
אוהבת, שונאת, כואבת, בוכה, שמחה, משקרת, מכאיבה, בוגדת, נאמנה, מקשיבה, מדברת...
זה מצחיק כמה אנשים חושבים שהם יודעים עלייך הרבה.
זה עוד יותר מצחיק כמה אתה משקר לעצמך שאתה יודע על עצמך משהו וחצי.